עץ חיים · פרק כ״ב, ד׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ונלע"ד ששמעתי שגם ביניקה יש ראש ע"ש מה שקדם לו בעיבור כי לעולם נשאר ראש זה רק נתוסף בו תוספת וגדלות לכן נקרא ראש גם אחר הגדלות אמנם לפענ"ד ששמעתי שגם ביניקה נקרא ראש כנגד ג' אלקים שיש בו והוא ג' אותיות ראש ר' מוח בינה ש' מוח חכמה א' מוח דעת כי בדעת אינו ניכר רק כללות א' לבד שהרי בעיבור לא היה ניכר כלל גם שהוא מלא באלפי"ן כנודע שאלקים של דעת הוא מלא באלפין וזהו א' של ראש. ועיין מ"ד בסוד ג' ימים של קליטת הזרע ומ' יום של יצירת הולד ושם בארנו איך אלקים של מוחין נעשין ראש וגלגלתא אח"כ נעשין קרומים למוחין דגדלות. והנה לא כל ימי היניקה שוין כי בתחלה אינו מדבר כלל ואחר כך מתחיל לדבר מעט מעט והענין הוא כפי מ"ש בסוד הקדיש וגם בסוף הדרוש של אלם מאלקים כי תחלה אינן ניכרים בו רק ג' אותיות אלם ואח"כ נכנסין בו אותיות י"ה מאלקים ואז מתחיל לדבר ואז יש בו תוספת אחר שמתמלאים אלו השמות של אלהים זה ביודי"ן וזה בההי"ן וזה באלפי"ן כי אין ימי הקטנות שוין שהרי גם המוחין דגדלות נכנסין בו מעט מעט כמבואר אצלינו בסוד פעוטות מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין כו'. אמנם סוד הפסוק נאלמתי דומיה הנזכר שם בענין המוחין כי הלא בבריאת עולם אצילות הז"א בתחלת אצילותו היה על דרך הנ"ל אבל עתה האלקים כבר הם שם ואע"פ שלפעמים הם בסוד אלם אינם לבדם כי סוד האלקים כולם כבר הם שם רק שאינם מתגלים ועומדים שני אותיות י"ה דוממות שם ואינן מתגלין הארתן:
נחלת הכלל · Sefer Etz Chaim

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך עץ חיים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.