מ"ב אבא ואמר זה מחסד ולמטה וזה מגבורה ולמטה נמצא כי חג"ת דבינה ונצח הוד יסוד דתבונה כנזכר בסוד ליל פסח אך ג"ר הם א"א ואבא בירר משם ב"ן ז"ת דחכמה דב"ן ואמא ביררה ו"ת דבינה דב"ן ושניהן או"א לקחו בינה דמ"ה ואו"א נחלקו לד' פרצופים כי אבא נחלק לאבא ויש"ס ואמא לבינה ותבונה והנה המוחין שלהם נעשו ע"י חג"ת דא"א אשר בתוכם נה"י דעתיק שהם מוחין דאו"א ואז אבא ויש"ס עומדין זה תחת זה בקו ימין דא"א כי שם החסדים דמ"ה תוך זכר דא"א ובינה ותבונה זה תחת זה בקו שמאלי דא"א כי שם נוקבא דא"א שבתוכה גבורות דב"ן והמוחין נעשין ע"י זווג מזל הח' דדיקנא דא"א עם מזל הי"ג זה זכר וזה נקבה ונעשין מוחין לאו"א כנ"ל וכן בקונטרס החברים ששמעו הם. ומזל הח' נותן לבדו ה"ח לאבא ומזל הי"ג נותן לבדו ה"ג לאמא והנה מ"ה דאבא הוא לאבא וב"ן דאבא לנוקבא דאבא הנקרא בינה בסוד הבן בחכמה והוא י' שבשם (נ"א ו"ד שביו"ד) ומ"ה דאמא ליש"ס וב"ן דאמא לתבונה בסוד וחכם בבינה והוא ה' שבשם כזה ה' נמצא כי אבא ויש"ס כולו מ"ה ובינה ותבונה כולו ב"ן יען כי ב' אלו בימין דא"א כי שם החסדים דמ"ה וב' אלו בשמאל דא"א ששם הגבורה דב"ן ועיין במ"א איך בינה דאבא מזדווג עם אמא וכפי הנראה כי בינה דאבא הוא יש"ס או אפשר שהוא ב"ן דאבא עצמו:
עץ חיים · פרק י״ד, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sefer Etz Chaim
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך עץ חיים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
