עץ חיים · פרק י״ב, ה׳

והנה העתיק לקח משם מ"ה בחי' כתר כולו שהם הטעמים ומב"ן לקח ה"ר של כתר שלו שהם גם כן בחי' הטעמים (כי כבר ידעת כי כל א' מהי"ס כלול מי') ועוד לקח ג"ר דחכמה דב"ן וד"ר דבינה דב"ן וז' כתרים דז"ת דב"ן כנ"ל וא"א לקח משם מ"ה בחי' חכמה שהם הנקודות ומשם ב"ן לקח ה' תחתונות דכתר של ב"ן שהוא מן הת"ת שלו ולמטה. והנה גם מבחי' האחרות שהם ח"ב של ס"ג הובררו מהם קצתם לעשות מהם עתיק כי מבחי' הכתר לא לקח רק חציו כנ"ל. והנה מה שלוקח מחכמה הם ג"ר נמצא כי נשארו לחכמה עצמה ז"ת ומהם נעשה אבא וזה שאמר בזוהר אבא אחיד ותליא בחסד כי מחסד ולמטה של חכמה משם מתחיל אבא ומבינה לקח ד"ר באופן כי אמא אין לה רק מגבורה ולמטה של הבינה. וזה סוד אמא אחיד ותליא בגבורה הרי ביארנו בחי' עתיק שיש לו כל הכתר דמ"ה וממנו סוד הדכורא וגם לקח ה"ר דכתר דב"ן [נ"א דס"ג] וג"ר דחכמה דס"ג וד"ר דבינה דס"ג ומאלו ג' בחי' של ס"ג נעשים נוקבא דעתיק וא"א לקח חכמה ממ"ה כולו וה"ת דכתר דב"ן כי ה"ר דב"ן לקח עתיק. ואבא הוא חכמה דאצילות ולוקח משם מ"ה חצי בינה שהם תגין ומשם ב"ן לוקח ז"ת של חכמה דב"ן כי הג"ר לקחם עתיק כנ"ל ואמא היא בינה שבאצילות ולוקחת משם מ"ה חצי בינה שהם תגין ומשם ב"ן לוקחת ו"ת של בינה דב"ן כי ד"ר לקחם עתיק וזו"ן לקחו אותיות משם מ"ה שהם הז"ת דמ"ה ומשם ב"ן לקחו ז"ת שבו חוץ מן הכתרים של אלו הז"ת דב"ן שגם הם לוקחם עתיק לעצמן. ואל תטעה בדברינו לומר שהם בחי' א' ומה שלוקחים הם דבר אחר אבל כוונתינו הוא כי עתיק יומין דאצילות כל עצמותו נעשה מב' בחי' אלו שהם מ"ה וב"ן ובחי' המ"ה שבו הוא הנקרא עתיק דכורא ובחי' הב"ן שבו הוא הנקרא נוקבא דעתיק וזכור ואל תשכח. כלל העולה כי בעולם אצילות יש בו י"ס והכתר הוא עתיק וא"א וחכמה הוא אבא ובינה היא אמא. וו"ק הם חג"ת נה"י הוא ז"א ומלכות הוא נוקבא דז"א וכל בחי' אלו נעשה עצמותן מב' בחי' מ"ה וב"ן וכל בחי' הדכורים הם ממ"ה והנוקבא מב"ן כנ"ל עוד יתבאר כל זה לקמן בע"ה: