עץ חיים · פרק י׳, ז׳

נסתפק לי ג' ספיקו' באחר התיקון או דשם ס"ג נשאר עגולי' וממ"ה לבדו נעשה יושר לבדו דכל אצי' או שתחלה יצא ס"ג דעגולים ואח"כ בעת התיקון אז יצא גם היושר דס"ג ויושר דמ"ה שהוא מהיטבאל מלך הח' הדר כלול זו"ן דמ"ה ונשארו עגולים מס"ג לבד ויושר ממ"ה ומס"ג וע"כ הס"ג דיושר נקרא ב"ן כי הס"ג דעגולים לא נשתנה שמו והוא ס"ג כבראשונה אך היושר דס"ג נקרא ב"ן או שתחלה יצאו עגולים דס"ג ובתיקון יצאו יושר דס"ג הנקרא ב"ן וגם עגולים ויושר דמ"ה ונתחברו עגולים דמ"ה ועגולים דס"ג וכן יושר דמ"ה עם יושר דס"ג הנקרא ב"ן ומהקונטריס הגדול דא"ק משמע בהדיא כי העגולים והיושר דס"ג שניהן יצאו תחלה אך שהיו בחי' נפש ואח"כ יצאו בתיקון רוח שהוא עגולים דמ"ה ויושר דמ"ה והוא פי' ד' קרוב לפי' ג' שנסתפקתי והראיה כי במיתת המלכים נכתב שם שהיו בדרך קוין שנפלו אחוריים דאו"א שהג"ר לבדו היו בדרך קוין וע"כ לא מיתו אלא הז"ת. ונודע כי אין קוין אלא ביושר וכן אין פנים ואחור אלא ביושר ואמנם לפי שנכתב בראש הקונטריס שלא היה רצונינו לדבר כלל בעגולים אלא ביושר לכן לא נתבאר שם ענין מיתת המלכים העגולים אלא דיושר לבד ולכן לא נזכר בתיקונים אלא דיושר וכן נראה מקונטריס הקיצור שכתב כי באח"פ לא יש רק יושר אך בע(נ)ין ומצח שהם הנקודים יש יושר ועיגולים והנה נראה כי בעין לבדו שהוא ס"ג וכן במצח לבד שהוא מ"ה יש יושר ועגולים בכ"א מהם: