והנה באר כי להיות דמות ודיוקן נשמתו חקוקה בכסא הוכרח שע"י תפלותיו ומעשיו הטובים תתעורר נשמתו ותעורר הכסא בעצמו וזה ודאי הכרח גדול לכוונתנו. וכאשר האיש החסיד יחטא יגדל עונשו יותר ויותר מא' מן הרקים מפני שעלה במעשיו בשרשים במעלה גדולה והפליא לעשות בהשפעתו עד כי רוב עובי הצנור היה תלוי בו. כי לפי רוב החסידות יגדל עובי הצנור ע"י הנשמה כדפי' וכאשר יחטא ואשם ח"ו ימעט ההשפעה ההיא כרגע ונשאר העולם חשוך בסבתו וע"כ יחרה אף ה' עליו עד להשמיד ח"ו עד אשר ישוב בתשובתו ויתקן עותו:
פרדס רמונים · פרק ל״ב, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Pardes Rimonim
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך פרדס רמונים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.