פרדס רמונים · פרק ל״א, ס׳

והנה בראשו הם נרמזות ג' ראשונות כיצד קרום של מוח והעצם החופה והעור שעליו הוא רמז לכ"ע. ולכן יש בו שערות לרמוז אל שרשו העליון והם עולמות וצנורות המתפשטות מכח הא"ס הנעלם בתוכו. ולהראות מעלתו וכחו יש לכל אחד משער הראש גומא בפני עצמו ויניקה בפני עצמה להראות עוצם וגבורת ההשפעה העליונה שממנו שואבים כל הנאצלים שפע ממקור המקורות הוא הא"ס אשר אין לפניו צרות עין כלל. ולכן לכל או"א תעלה בפני עצמו ואין מצטרך אל חברו כי אין עניות במקום עשירות. משא"כ בשאר שערות הגוף. וידוע כי כל שערה ושערה הוא עולם בפני עצמו ויש לו שרש נעלם המתאחד בסבתו כמו השערה שכל מה שכינס יותר במקורו שבתוך העור מתקרב אל מציאות טבע הבשר. והמוח תחת הקרום מתחלק אל שלשה מוחות להראות שלשה מציאות שבחכמה והם חכמה תבונה ודעת כמו שבארנו בשערים הקודמים וכן העצם החופה על המוח חלול חללים רבים וחדרים רבים להראות עולמות נעלמים כענין תר"ך עמודי אור שבכתר כדפירשנו בשער מהות והנהגה. וכן תלויים מהמוח החושים והם י' ראייה י"ה שמיעה יה"ו ריחא יהו"ה דבור כמבואר בתקונים (תקוני ז"ח דף קט"ז.) ואמרו חכמי הנתוח כי ל"ב נתיבות נמשכים מהמוח אל הגוף. לרמוז אל ל"ב נתיבות שבחכמה כדפירשנו בשער הנתיבות. וכן נשפעים ל"ב מקורות מהראש אל ל"ב שינים שיש לאדם בפה לרמוז אל ל"ב נתיבות ול"ב כנגד ל"ב. והל"ב שינים הם נחלקים בצורה רוחניות ד' שינים עליונים וד' התחתונים ושני ניבים עליונים וב' תחתונים הם י"ב. וה' טוחנות מצד ימין וה' מצד שמאל הם עשר למעלה בלחיים בעליונים, וכנגדם בתחתונים עשר. ובאו לרמוז ענין גדול כי הם ה' מפה וה' מפה וששה באמצע בין ניבים ושינים הרי שתי ההין ו' באמצע להראות על שם בן ד' והיו"ד הוא המוח על הכל שמשם נשפעים כל הל"ב והם סוד הו"ה למעלה בשינים העליונים והו"ה למטה בשינים התחתונים דהיינו זכר ונקבה שבעה בשבעה מוצקות כזה הוה י, הוה והם שבעה קני מנורה העליונה בסוד המשפיע וסוד ז' קני מנורה התחתונה המקבלת והם ת"ת ומלכות והרוח אשר ביניהם קו האמצעי המייחדם היוצא בכח הדבור. ובזה יובן הטעם שבני ישראל לא ידברו כזב וגם הטעם שעונש הכזב גדול מאד כי יהפך לו מקור מים חיים לאכזב.