הנה הצבנו ד' עגולים אלו בתוך אלו הג' אלפא ביתות ביושר אבג"ד והרביעית תשרק. מהשנים הראשונים נוכל להמציא רל"א שערים פנים ואחור כמו שהם כתובים בפ' הקודם ובשלשת העגולים שהם ביושר נוכל להמציא אלפא ביתות מהם של אח"ס בט"ע וכיוצא בהם מורכבות מג' אותיות ובשנים האחרונים שהם הא' ביושר והשנית תשרק נוכל להמציא כ"ב אלפא ביתות שבספר יצירה שהעתקנום ג"כ בפרק הקודם. ואחר שנתבארו מציאות האלפא ביתות וגלגול' רצוננו לבאר ענין התמורה וסבתה. והענין הוא כי האותיות בתפארת כי שם עיקר הוויות' בעצם ההויה שהיא רקיע כדפי' בשער האותיות. בתפארת הם סדר האלפא ביתא ביושר אבג"ד וכו' ובמלכות הם להפך תשר"ק והטעם מפני שהם זכר ונקבה זכר באמ"ש נקב"ה באש"ם. כי כן דרך החותם כי הצורה החקוקה בחותם ממעלה למטה מתהפך [בנחתם מלמטה למעלה] וכן זכר יהו"ה ביושר נוקבא הוה"י להפך כמו שבארנו בשער ממטה למעלה. וגלה הענין הזה הרשב"י ע"ה בשיר השירים (בז"ח דף ע"ט) וז"ל אתוון עילאין רברבין הוו בארח מישר לגבי דכר, אתוון תתאין זעירין הוו בהיפוכא למפרע לגבי נוקבא. אתוון עילאין רברבין הוו בארח מישר לגבי דכר אבג"ד וכן כלהו כמה דאתחזין למהך אתוון בארח מישר לגבי דכורא. אתוון זעירין תתאין הוו בהיפוכא למפרע גו נוקבא תשרק וכן כלהו כמה דאתחזי גבי נוקבא דהוה מאחורא קשר של תפילין דאקרי אחור כמה דאת אמר אחור וקדם צרתני אחור לגבי נוקבא וקדם לגבי דכורא ודא איהו דכתיב וראית את אחורי דא נוקבא דהוות מאחורא עכ"ל.
פרדס רמונים · פרק ל׳, מ״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Pardes Rimonim
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך פרדס רמונים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
