ענין התמורה להאיר אות באות ברל"א שערים כאשר נבאר. ויש חלוק בין צרוף לתמורה כגבוה שמים על הארץ. והטעם כי הצירוף תשתפכנה אבני קדש ולא תתהפכנה מאותיות אלו לאותיות אלו זולת שהם בראש הצירוף ואותם שהם בראש הצירוף הם אותם שבסוף הצרוף אלא שהוא כמו גלגל המתגלגל מראשו לסופו ומסופו לראשו ונעשה ראש סוף וסוף ראש, ראש תוך ותוך ראש, סוף תוך ותוך סוף. והאותיות לעולם לא ישתנו ואף אם ישתנו בסדרם אבל התמורה הוא חילוף האותיות בכ"ב אלפא ביתות כאשר נבאר כמו המשל שם ידו"ד אלד"ינו ידו"ד המתחלף באבג"ד כוז"ו במוכס"ו כו"זו. ובאתב"ש מצפ"ץ תכצ"מטפ מצפ"ץ וכן בשאר אלפ"א ביתו"ת עד כ"ב. ודרך זה משובחת מהגימטריא כאשר נבאר כי בגימטריא יתחלפו האותיות ואף שאין מספר אלו כמספר א' כי לפעמים משלש יעשו ארבע ומארבע שלש כאשר נבאר:
פרדס רמונים · פרק ל׳, י״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Pardes Rimonim
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך פרדס רמונים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.