פרדס רמונים · פרק כ״ח, ח׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ועוד נמצא כי חלם בגי' י"ה במ"ק לרמוז אל ג' ראשונות שהם נכללות בשם י"ה כנודע, ולכן נמצא שהנקודה הזאת למעלה מן האותיות לרמוז אל מקום עליון וגובה כדפירשנו. ושורק אשר בתוך הוא"ו הרמז אל מציאותה ביחוד בעלה שוכבת חיקו והוא שורק כלה זרע אמת. ולהיות זה היחוד ע"י היסוד שהוא המיחד וקושר שתי מדות האלה כנודע נרמז השורק עם הו"ו בו. ואם על האמת כי הוא"ו הרמז בתפארת ושורק שהוא הנקודה באמצעיתא הרמז במלכות בעליתה אל בית בעלה. עם כל זאת ירמוז ביסוד כדרך שם יאהדונה"י שסודו תפארת ומלכות יחדיו וירמוז ביסוד כי יחודם על ידו. והרבה ענינים אחרים כאלה. וכן שור"ק בצירוף קוש"ר לרמוז שהוא קושר הספירות ומייחדם. וחירק הרמז שלו אל מציאות המלכות בהיותה במקומה תחת היסוד תחת עוקצי האותיות שרמוזם ביסוד והחירק תחתם. ושלשה הבחינות האלה ביארם הרשב"י ע"ה בתקונים (תקונא י' דכ"ג ע"ב) וז"ל ובחלם איהו תגא על רישיה, ובחירק איהי כורסייא תחותיה, ובשורק איהי יחודא לגביה כגונא דא עכ"ל.
נחלת הכלל · Pardes Rimonim

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך פרדס רמונים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.