הנה בפי' כי אין הקמץ דומה לקמץ לא ברקיע ולא בניצוץ וכל א' מהם שם בפני עצמו ומאור בפני עצמו ועולם בפני עצמו. ומזה נקיש אל שאר הנקודים שבשאר השמות שלכלם ביאר כי מה שרומז זה בנקודו לא ירמוז זה בנקודו כמו שנתבאר שם. ושם מבואר שאף אם ישתוו הנקודות באותיות השוות לא ישתוו נקודת' ברמיזת' ומפני הקצור אין ביכלתי להעתיק עניינו הנה. ובזה ודאי אין תימא שימצאו בנקודים פירושים מחולקים זה מזה כי אפשר כי הכל עולה אל מקום א' ואל ענין א'. ועתה נבא בביאור הנקודות אל מתכונתם כפי הנמצא בדברי הרשב"י ע"ה בספר הזהר כי דבריו עולים על הכל:
פרדס רמונים · פרק כ״ח, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Pardes Rimonim
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך פרדס רמונים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.