פרדס רמונים · פרק כ״ח, י״ט

ועבד הצירי הוא הסגול. והנה הוסיף הסגול נקודה אמצעית שהיא נעלמת בצירי ובסגול נתגלית אלא שאינה ממש התפארת שהוא נעלם אלא היסוד עומד בין המים והאש. ומפני שלפעמים יחודם ע"י נצח והוד כדפירשנו בשער מהות והנהגה ולכן יתיחס פעמים הסגול אל נצח הוד יסוד ולפעמים יתעלה היחוד באדיקות ג' שרשים שעליהם ויתייחס מטעם זה גם אל גדולה גבורה ת"ת. עכ"ז עיקרם בנצח הוד יסוד. וכאשר יתייחס נקודה זו אל האבות הג' יתייחס גם אל הת"ת לבדו מפני שבו נכלל הכל כנודע. ומטעם שהמלכות מגלה הדברים והיחוד יותר מהמקורות העליונים יגלה במקום הצירי סגול לרמוז כי ענין הצירי שהם ת"ת ומלכות ע"י גדולה וגבורה בסוד הת"ת והיסוד כדפי' לעיל. הוסיפה היא בגלוי היסוד המתווך השלום ביניהם. ולכן הסגול עבד הצירי כנודע. ומטעם כי היחוד הזה הוא ע"י החסד והרחמים שהם החפצים ביחוד והרחמים מה שאין כן בצד הגבורה כי מצד תוקף דינה היא נפרדת מבעלה לחזק הדין להיותה נוקמת נקם ברית הפגום בעונות לכן הסגול המורה על היחוד יתייחס אל החסד כדפי' הרשב"י ע"ה והעתקנוהו בשער שם בן ד'. ואפשר לומר טעם אחר מפני שהצירי הוא בבינה כדפי', ועבד הבינה הוא החסד שהוא מרכבה אל הבינה וחסד נקרא סגול, לכן הסגול נקרא עבד הצירי. וראשון אלנו עיקר. ומטעם שהסגול מורה יחוד ת"ת ומלכות ע"י היסוד אמר הרשב"י ע"ה בשה"ש כי השרק שבמלכות והסגול הכל ענין א' אלא שנשתנה במלכות כי מצדה בעלה למעלה והיא למטה ויסוד המייחדם באמצע. ומצד הת"ת שתיהם שוים בסוד המאורות הגדולים והיסוד תחת שניהם. ועם היות שיורה קצת חולק עם מה שכתבנו למעלה בשרק הכל עולה אל מקום א'. אמנם יקשה כי בתקונים פי' הרשב"י ע"ה כי צירי בבינה וסגול בחסד ובשה"ש כתב כי צירי בחסד וסגול בגבורה. ונ"ל כי מה שפי' בשיר השירים הכונה על התראותם וגלויים כי גלוי הבינה היא בחסד ולכן צירי שבבינה מתגלה בחסד וגלוי החסד הוא ע"י הגבורה כי דא קליפה לדא ודא מוחא לדא ולכן סגול שבחסד מתגלה ע"י הגבורה. ויש מי שפי' צירי הוא רמז למטטרו"ן ויהוא"ל ב' מלאכים שהם עומדים כצירי וכן הם רומזים למיכא"ל וגבריא"ל. ובסגול פי' שהם מכיא"ל וגבריא"ל וסנדלפו"ן שסדרם במרכבה כסדר הסגול ע"כ. ודבר תימא הוא שיהיה סנדלפו"ן למטה ממיכא"ל וגבירא"ל, שהרי סנדלפון למעלה בהיכל שביעי ומיכא"ל וגבריא"ל בהיכל ששי כמבואר בשער היכלות (וע' תקונא ע' דף קכ"ה. דהצרי והסגול מרמזים למלאכים המבוארים שם):