פרדס רמונים · פרק כ״ז, נ״ד

ויש מי שפי' בענין אחר וז"ל י' היא צורה רוחניות מקבלת שפע וברכה ונעשית השוואה לכלם וכלם יונקות ממנה והיא קובצת כלם ונעשית כמו דמות צורה זקופה דוממת ויושבת בראש ונעשית ראש לכלן והיא עם כלן וחוץ לכלן והאותיות האחרות הם נסתרות בהיפוך תכליתן עד השי"ן שהוא קשר של תפילין כי כך אמר שכ"ב אותיות והשוואתם והכנתם ואותיות הפוכות משתנות בהם כלם הם וא"ו קשורות זו בזו לגמור פועל ולהכין מעשה וזהו קשר של תפילין ר"ל שכלן הן דבקות בכח השי"ן ומכח התי"ו ונעשית אלף ראש לכלן והיו"ד כלל כלן והכל מורה על קומתו של הקב"ה וז"ש (שמות לג כג) וראית את אחורי ופני לא יראו תרגומו ותחזי ית דבתראי. כלומר תשיג מה שידבק בי ויתחבר אלי הכל ברואי גמור (אבל מה שהיה קודם סבת מציאותי לא תוכל להשיג כדי שלא תאמר עלי כאשר (על) כל האחרים עד שנאמר פ' יצא ממקום פ' ופלוני ממקום פלוני היה ונמצא יחודי חול. ומקום הקדושה בלוע כמו החרב הבלוע בתוך נרתיקו עכ"ל). ולנו כבר נתבאר במה שקדם שהיו"ד היא בחכמה וכן לפי המציאות פעמים במלכות ובזרות פעמים היא בבינה. עוד פי' הרשב"י ע"ה כי ביו"ד ג' קוצים וז"ל בתקונים (תקונא ה' דף י"ח.) יו"ד בכל אתר קוצא דיליה לעילא וגיו דילה באמצעיתא וסופא דילה לתתא כללא דאתוון גופא לתרווייהו וקוצא דילה לתתא ברזא דנקודי עכ"ל. וכוונתו שג' ראשונות נכללות ביו"ד שהם טעמים בכתר ונקודות בחכמה ואותיות בבינה וזה מבואר ויתבאר בשער הזה ובשער הנקודות ובשער הטעמים בעזר הצור וישועתו. והם סוד ג' מוחות הנרמזים בחכמה שהם ג' יודי"ן שבשם בן ד' במלוי יו"ד ה"י וא"ו ה"י. וע"ז נאמר (ישעיה מד ו) אני ראשון בסוד קוצא דלעילא יו"ד קדמאה ואני אחרון בסוד קוצא דלתתא יו"ד תליתאה. ומבלעדי אין אלהים בסוד האמצע קוצא מציעאה יו"ד תניינא. וכל זה נרמז בסוד היו"ד והיינו ממש סוד אלף קוצא לעילא וכו'. עוד רומזת הי' י"ג מדות של רחמים שבתוך הכתר המתגלים באמצעות החכמה והיינו י' כללותה עשר וג' יודין הרי הם י"ג מכילין דרחמי: