באות ה פירש בספר התמונה שהוא בהוד שהיא שמינית ממעלה למטה ואמר שרומז גם כן בבינה ממטה למעלה ושתיהן דין כנודע. ואמר כי לפי שהיא בהוד מדתו של אהרן הכהן היו לו ח' בגדים כנודע. וכן אהרן היה איש חסד כאמרו (דברים לג) תומיך ואוריך לאיש חסידך לרמוז שהיא ג"כ מקבלת מהבינה שהיא על החסד אבל עיקרה בהוד. ואמר שצורת אות זה כוללת [ב' אותיות] שהם ד"ו לרמוז שהיא מקבלת ג"כ שפע מחסד שהיא ד' כדפי'. והכל עשר לרמוז שהכל נכלל במלכות שהיא עשירית. ואמר שלשון חי"ת מלשון (עובדיה א ט) וחתו גבוריך תימן לרמוז אל דין ההוד כי הוא העיקר. ואמר כי ממשלתה בשעת לבנה מטעם כי הלבנה היא (כתר) [כח] במלכות וזה נכלל הכל בי' כדפי'. ודבריו סמוכים בדברי הרשב"י ע"ה כמו שבארנו בשער נ' שערים שהוד עולה למנין נ' שהם ה' פעמים ו"ד עולה הכל נ' שעד הוד מתפשטים חמשים שערים וכלם מתגלים ע"י המלכות כדפי' שם וכלל דבריו כי הצורה הרוחניות של האות הזה מקבלת מבינה וחסד ומת"ת ומהוד.
פרדס רמונים · פרק כ״ז, מ״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Pardes Rimonim
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך פרדס רמונים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
