פרדס רמונים · פרק כ״ה, ל׳

ונראה כי האמת עמהם כי במקומות רבים (בתקוני ז"ח דף קל"ח ובתקונא ל"א דף ע"ד.) פי' הרשב"י ע"ה כי סמאל ולילית הם נגד תפארת ומלכות והם נקראים שמים וארץ ועליהם נאמר (ישעיה נא ו) כי השמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה. אבל על ת"ת ומלכות נאמר ישמחו השמים ותגל הארץ וכן נאמר על ת"ת ומלכות והיה אור הלבנה כאור החמה (שם ל כו). ועל סמאל ולילית נאמר (שם כד כג) וחפרה הלבנה ובושה החמה וגו'. ואין ספק שכמו שיש לויתן טהור וקדוש מזיווג הת"ת והמלכות והוא היסוד כן יש בצד הטומאה כח המחבר הכחות הללו יחד והוא עור. שאם היה בעל עינים היה הזווג הטמא שלם חס ושלום והיו מחריבים העולם. אבל בקדושה הוא בעל עינים ועליו נאמר (קהלת ב יד) החכם עיניו בראשו כדפירשנו בשער ערכי הכנויים בערך לויתן. אמנם על לויתן זה נאמר (איוב יא כ) ועיני רשעים תכלנה. והגאונים פי' כי יש גם כן לסמאל י"ב כחות כמו שיש י"ב כחות לתפארת כדפירשנו בענין הגבולים ושמות הכחות הם אלו. וזה העתק לשונם סמאל הוא רביעי נאצל אחר שלש כחות המשחיתות שנמוחו מן העולם שהם קמטיא"ל בליא"ל עתיא"ל. וסמא"ל רביעי להם וממנו נאצלו י"ב כחות מחבלים ארורים מקטרגים על י"ב שבטי יה עליונים ותחתונים כל שר מהם רע רע. ואלה שמותם: