והנה כבר אמרנו לעיל כי אין תימה מה שאלו היכלות אינם דומים לאלו. שההיכלות הנז' לעיל הם פנימיות ההיכל והרוח הפנימי וזהו הוא ההיכל בעצמו. ומה שמנה ג' היכלות הראשונים ששם החצוניים כן הוא כי כבר פירשנו בפרק ג"ד שהמלאכים עומדים ומכריזים לחיצוניים ומודיעים לבני אדם וזהו מפני קרבתם כי סביב למשכן יחנו וסביב רשעים יתהלכון ולכן הם אלה קרובים אליהם אמצעיים בין הקדושה לטומאה רצוצה. ומה שאמר שסמאל בהיכל ג' אין זה מן התימא כי כבר ספרו לנו שקודם החטא של אדם הראשון היה סמא"ל אחד מן השרפים בעלי שש כנפים ומרד באדוניו עד בא יומו יום פקודתו כי בא יבא ולא יאחר. וכן פי' הרשב"י ע"ה (בתקונא כ"א דף מ"ב.) שההיכלות הם ז' בז' אלה מוח לאלה כאשר נבאר בס"ד:
פרדס רמונים · פרק כ״ד, ל״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Pardes Rimonim
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך פרדס רמונים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.