ובפ' (בהעלותך דף קנ"ד) נדרש בזוהר בד' מלאכים אלו עניינים גדולים ומשם נראה בהם ג"כ ד' חיות שביחזקאל ולאורך הענין לא נעתיקו. ונחזור לדבריו שבפ' פקודי והד' מאורות שזכרנו הם נגד ד' יסודות ומאלו נפרדו היסודות מהם מלאכי אש מצד גבריא"ל מהם מלאכי רוח מצד רפאל מהם מלאכי עפ"ר מצד אוריא"ל מהם מלאכי מים מצד מי"כאל ואל' הד' הם מתיחדים ותחתי' ח' שהם י"ב כדפי'. ההיכל הזה כלול מכל התחתונים וכלם נכללים בו ויש להיכל הזה ק' יתידות לצד ימין ועליהם ב' ממונים עליונים ושמם מלכיא"ל שמעיהא"ל ואל השמאל מאה ועליהם ב' ממונים אחרים ושמם מססרני"ה צפצני"ה והם ממונים בזמן שיגיע עת הצדיק להפטר מן העולם הם מזדמנים שם כדי שתצא נשמתו בנשיקה ולא יהיה כפטורא בפי ושט כדפי' במס' ברכות (דף ח'.) ואל ההיכל הזה מתאוים כל ההיכלות התחתונים והם מתייחדים זה לתוך זה [בתוך] לבנת הספיר בתוך עצם השמים בתוך היכל נוגה וכן כלם וזהו כל חפצם וכל מאווים ושלימותם כי בזה מתייחדים בשרשם וענין היחוד הזה ע"י התפלה בהיותה כראוי כדמפרש התם הרשב"י ע"ה:
פרדס רמונים · פרק כ״ד, כ״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Pardes Rimonim
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך פרדס רמונים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.