פרדס רמונים · פרק כ״ד, ט״ז

ולנו דרך אחרת כי הנה בפ' פקודי (דף רנ"א.) פירש כי שני מאורות הם עדים כדפירשנו. במאור הזה הנקרא זכותא"ל רשימין בו ג' אותיות שם יה"ו וכאשר יתחברו ג' אותיות אלה בהיכל זה אז מצטיירים בו ג' אותיות אלה ועליהם אמר דהע"ה (תהלים צד כב) ואלהי לצור מחסי בתיבה זו רמז א"ל שם ההיכל וג' אותיות המצטיירות בתוכו שהם יה"ו. אח"כ יצא מאור אחר מאיר ומתנוצץ לד' רוחות שהם ד' היכלות והמאור הזה הוציא ג' מיני מאורות שהם ג' בתי דינים המתחלקים למטה לדון בענייני העולם בעושר בעניות בחלאים וברפואה וכדומה. והד' היכלות שנים מהם לב' מיני מאורות שזכרנו למעלה שהם אל הימין והשמאל. וההיכל הג' לכל אותם בעלי העינים החושבים בענייני העולם. וההיכל הד' לסופרים אחרים שהם תחת אותם הראשונים הפנימיים. אלה הד' היכלות הם נכללים בהיכל הזה הנקרא היכל זכותא על שם המאור הגדול זכות א"ל כדפירשנו. בכל פתח ופתח מאלו ההיכלות יש ממונה א'. בפתח א' יש ממונה א' ושמו גזריא"ל והוא ממונה להודיע הדינים שנגזרו [ג] למלאך הממונה בהיכל א' שבצד הטומאה ועל ידי המלאך הזה מתגלים הדינים וכרוזים יוצאים ומכריזים בכל הרקיעים בטהרה ובטומאה ואופן השתלשלות הכרוז מפה אל פה ומרקיע אל רקיע עד רדת הגזרה ההיא אפילו ביד העופות ומכריזים אותו למטה ביד בני אדם וזו היא חכמת צפצוף העופות. בפתח שני יש ממונה א' ושמו דהריא"ל והוא ממונה להכניס זכות בני אדם לפנים כדי שיהיו נדונים לכף זכות. וכאשר האדם בערש דוי והמלאך הזה מכניס זכיותיו ונמצאו מרובים מעונותיו והוכרעה הכף זכות מודיע לממונה אשר בפתח היכל ג' ששמו פדא"ל והוא מכריז ואומר פדעהו מרדת שחת מצאתי כופר ומשם יורדת הגזירה ממדרגה למדרגה עד העה"ז כדפירשנו לעיל. בפתח ג' יש ממונה אחד גדיא"ל שמו והוא לצד שמאל ממונה על כל חובות בני אדם ועונותיהם ומביא אותם אל המשקל אשר בפתח ד' כאשר נבאר. ושם שוקלות אלו כנגד אלו זכות נגד חובה. ותחת יד הממונה הימיני שבפתח ד' אשר נבאר כמה מלאכים מזומנים להציל האדם מצד השמאל אם גברו זכיות ואם גברו החובות אז כמה מלאכים תחת הממונה הזה השמאלי מודיעים הדברים לכמה מלאכי חבלה ובאים ונוטלים הנשמה. פתח רביעי בפתח זה ממונה א' ושמו יאזני"ה והוא המשקל אשר בו שוקלים חובה וזכות כדפירשנו ותחת ידו ב' ממונים א' לימין וא' לשמאל שבימין הריא"ל שמו ושבשמאל גדובאל (נ"א גדודיא"ל] שמו וכאשר נשקלו חובה וזכות זה המכריע לזכות וזה המכריע לחובה וכל אלו הכחות והמאורות הם נכללים בהמאור הגדול הנקרא זכות א"ל. וכאשר נכללים בו יוצאת חיה אחת לוהטת ושמה קומיאל [נ"א תומיא"ל] והחיה הזאת עומדת להשגיח בענייני בני אדם בעה"ז בכלל ויש כמה אלף אלפים וריבו רבבות בעלי עינים וכלם נקראים עיני ה' המשוטטות בכל הארץ והם משגיחים על כל המעשים הנעשים בסתר וכן משגיחים באותם המעשים הנעשים בלב טוב ובכונה טובה ואע"פ שאינם במעשה כראוי וכן החיה הזאת עומדת על כל שאלת בני אדם אשר שואלין ועל כל התפלות כי כל שאלה מתעכבת בהיכל הזה מ' יום ובבל יום יוצאה החיה הזאת ולוקחת אותה שאלה ומניחה לפני הע"ב מאורות ודנין אותה ואז אותה המאור הנקרא זכות א"ל מעיין בה כראוי אם ראוי לקיים השאלה אם לאו אם זכתה התפלה ההיא בשאלתו יוצאים עמה י"ב ממונים וכל אחד קובע קיום השאלה. תחת החיה הזאת ד' שרפים מלהטים ושמם [ד] הרפיא"ל ברק"י קדש"י קרומ"א ואלו הד' עומדים תחת החיה הזאת לד' רוחות העולם והם ממונים לעיין באותם שומרי שבת ומענגים אותו כראוי כאשר נבאר בע"ה. ואלו הד' כאשר הם נוסעים יוצאים נצוצות של אש בכפתור ופרח ומאלו הנצוצות נעשו ע"ב אופנים מלהטים אש וכאשר אלו האופנים נוסעים נעשה תחתיהם נהר דינור אלף אלפין משמשין לההוא [נהר] אש ורבו רבבן קדמוהי יקומון מתוך האש ההוא ומשם יוצאים כמה אלפים חיילים ואופנים ואלו הד' שרפים שזכרנו שמהם יוצא הנהר של אש. בתוך הנהר ההוא שורפין כמה חיילים כמה מלאכים כמה רוחות כמה שליטים בכל ימי חול וכאשר נכנס השבת כרוז יוצא ומשכך האש והרעשותיו וכל העולם בנחת והחיה הזאת הולכת ומתעלה על ד' שרפים הנזכר ונכנסת בתוך אמצעות ההיכל הזה והוא נקרא ענג והטעם כי בשבת במקום הזה מסתדרים כל שולחנות של בני ישראל השומרים השבת ונקרא בני היכל המלך ואלף אלפים עומדים ממונים על השולחנות האלו וכאשר נכנסת החיה הזאת עם הד' שרפים ורואה כל השולחנות וכל העומדים עליהם עומדים ומברכים אותם וכל אותם אלף אלפי אלפים עונים אמן וכן כל ע' המאורות הנזכר מברכים אותם. כלל הדברים כל הדינים וכל הגזירות דנים אותם בהיכל זה, חוץ מג' שהם בני חיי מזוני שאותם אינם תלוים בהיכל זה הנקרא זכות אלא תלוים למעלה במזל ואע"פ שאינם תלוים בזה ההיכל עכ"ז דנים אותו בהיכל זה ואם זכה נותנים לו מלמעלה ופירוש נותנים יצוו לתת כי הנתינה אינה אלא למטה כדפי' בשערים הקודמים. וההיכל הזה עומד בשמירה יותר משאר ההיכלות הקודמים ויש לו ל"ב יתידות עליונות ותחתיהם חמש מאות אלף ממונים אחרים ועל כלם ד' ממונים שהם על ל"ב ושם הד' חסדיא"ל קסירי"ה קדומ"יה דהריא"ל ואלו הד' הם ממונים על כל הדינים שנדונו ולא ניתנו ליכתב וכלם באים לשאול את פי אלו הממונים והל"ב ממונים הם ממונים על כל אותם הקובעים עתים לתורה וכלם ממונים להעניש על כל אותם שהיו יכולים לעסוק בתורה ולא עסקו: