סלם פי' בזהר פ' ויצא (קמ"ט ע"א) שהצדיק נקרא כן. והוא מוצב ארצה (בראשית כח יב) מלכות. וראשו מגיע השמימה ת"ת. אמנם בר"מ [קא] פירש הסולם הוא הת"ת והטעם כי בו עליית המלכות והקצוות עד א"ס. וכן הוא מוצב ארצה מלכות וראשו מגיע המשימה דהיא בינה שהיא נקראת יותר שמימה [קב] והכל ענין אחד כי ת"ת וצדיק גוף וברית חשבינן חד. ושניהם סולם כי דרך בהם עלייתה למעלה כי אין עלייה זולתם ולכן יצדק סולם על שניהם:
פרדס רמונים · פרק כ״ג, תתט״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Pardes Rimonim
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך פרדס רמונים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.