פרדס רמונים · פרק כ״ג, תת״ו

סוכה בסוכה רבו בו הפירושים להרשב"י ע"ה. במקום א' (בזהר וישלח דף קע"ב ע"ב) פי' כי סוכה היא המלכות והיא נקראת ג"כ סוכתה. ובמקום אחר (בתקונא כ"א דף נ"ה.) פי' כ"ו ה"ס שפי' כ"ו שם יהו"ה וה"ס שם אדני ושניהם יחד עולים סוכה. ועם היות שסכה חסר כתיב, עכ"ז יש אם למקרא ויש אם למסורת. ובמ"א (פנחס דף רנ"ה ע"ב) אמר כי סוכה היא הבינה המסככת על בנהא. ונ"ל להטיל פשרה בדבר. כי סוכה הוא חיבור הת"ת עם המלכות ועקרו המלכות. ר"ל כי עם היות שלפעמים יהיה חבור הת"ת והמלכות ע"י התעוררות הזכר ויהיה הזכר עיקר והנקבה נעלמת בזכר. בסוכה הדבר בהפך כי עקר היחוד בנקבה והנקבה נגלית והזכר נעלם. ולכן נזכר חבורם בשם הנקבה. וזהו סוכה כ"ו ה"ס. שהוא יאהדונה"י המורה על חיבורם. ומפני שכאשר יתחברו יכנסו לחופה והם נכנסים ומתעלים בבינה בסוד ו' קצוות הנעלמות בה. והיינו מציאותם סוכה מזרח מערב צפון ודרום מעלה ומטה והם סוכה למטה במקומ' ומתעלמים והם סוכה למעלה. נמצינו למדים, כי עקר סוכה בבינה דהיינו ו' קצוות הנעלמים בה. ובתיקונים (בתקונא ו' דף כ"א. ותקוני ז"ח דף קכ"ז.) פי' כי הבינה נקרא סוכת שלום שהיא סוככת על שלום שהוא התפארת כאשר יתבאר בערכו: