מנורה היא השכינ' בהיות' מנהרת בסוד שבעת הנרות בהיותן ז' ספירות עליונות מוצקות לשבע נרות שבה ויש מנור' עליונ' והם שבע הספי' עצמן. והמורגל היא השכינ' ונקראת כן בקבלת' מן החכמ' ע"י החסד. והוא פירוש מנו' בדרום והרוצ' להחכים ידרים כן פי' בתיקונים (בהקדמה דף י"ב ע"ב) עוד שם במ"א (בדף י"ג ע"ב) כי מטטרון הוא מנור' פי' כלי המנור'. הפתיל' היא השכינ' השמן הוא שפע היסוד. האור הוא הת"ת:
פרדס רמונים · פרק כ״ג, תש״ה
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Pardes Rimonim
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך פרדס רמונים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.