הגדה עקרו בחכמה וכל לשון ויגד ותגד וכדומה הוא בחכמה וכן נדרש בשיר השירים [בז"ח דף פ"ד.) בפ' הגידה לי (א ז) (ובזהר ויחי דף רל"ד ע"ב) ובמקומות רבים מהזהר. ובתקונים (תקוני ז"ח דף קט"ז.) פיר' כי חכמה תתאה מצד חכמה עלאה נקראת הגדה וכן כל לשון נקבה שבהגדה וכן מדרש הגדה. ובמ"א (תקון כא דמ"ד) פי' כי המלכות נקר' הגדה כד שרייא בה יהו"ה שהוא בעלה. ואפשר הטעם מפני שאי אפשר הייחוד אלא כשהיא מקבלת מחכמה כדפי' בשער מהות והנהגה:
פרדס רמונים · פרק כ״ג, שמ״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Pardes Rimonim
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך פרדס רמונים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.