פרדס רמונים · פרק כ״ג, רפ״ה

בשר על הרוב היא במלכות וזהו ובשר מבשרי (בראשית ב) שני בשרים הם [ט] (בשר בת"ת ובמיעוט) ויסגר בשר תחתנה והיינו מציאות' בו (ובשר מציאות' למטה וזהו והיו לבשר א') וכן מרע"ה לענין מרכבתו בשגם הוא בשר (שם ו' ג') בשגם עולה משה וכל זה נרמז בתיקונים. ויש בשר מצד הדין וזה הבשר עודנו בין שיניהם (במדבר יא לג). וזה כי בהיפוך בשר עולה שבר כי השכינה מצד הדין נקרא בשר והיא אדומה אמנם היא מלהטת להבות מצד חביבות בעלה מצד הצפון להזדווג. וכאשר אין גמר ברכה והזווג אינו נמצא לעון הדור, אז היא שבר. ובזמן הרעב שאין הזווג נאמר (בראשית מב יט) ושבר רעבון וגו' וכן שבר במצרים (שם שם א), וזהו עון המתאוים ששאלו בשר ודחו לחם מן השמים שהיא הזווג, לחם שכינה, שמים תפארת. ורצו בבשר. וזהו ואף ה' חרה בעם (במדבר יא לג). והבשר באדם הוא מצד השמאל ונרקב כנודע ונאריך בערך עצם: