פרדס רמונים · פרק כ״ג, תתש״נ

תפוחים נצח והוד נקראים תפוחים. וז"ל הרשב"י ע"ה (בתקונא י"ט דף ל"ח) רפדוני בתפוחים (שה"ש ב ה) אינון תרי סמכי קשוט דאינון חוור וסומק. ונקראים תפוחים ששם ריח הברית בזווג ולא יקראו תפוחים אלא בסוד נטייתם לחסד להלבין האדום ולהפיג היין המשכר. וכן פי' בזהר פ' שמיני (ד"מ.). אלא שנראה משם כי ג' אבות ג"כ נקראים תפוחים. והכל א' כי מעשה אבות יעשו בנים. ובזהר פ' אחרי (דף ע"ד.) פי' שהת"ת נקרא תפוח כאמרו (שה"ש ב ג) כתפוח בעצי היער וז"ל בכלא קא משבחא ליה בגוונין בריחא ובטעמא. מה תפוח הוא אסוותא לכולא אוף הקב"ה אסוותא לכלא מה תפוח אשתכח בגוונין כמה דאוקימנא אוף קב"ה אשתכח בגוונין עלאין. מה תפוח אית ביה ריח דקיק יתיר מכל שאר אלני אוף קב"ה כתיב ביה וריח לו כלבנון. מה תפוח טעמיה מתיקא אוף קב"ה כתיב חכו ממתקים עכ"ל.