והנה בענין ששה אותיות ושמנה נחלקו בגמרא (עירובין דף מ"ט ע"ב) בענין תחום שבת. זה אומר עגולות. שכן הוא כי כאשר המרובע שמנה העגולה היא ששה. והאומר עגולות משום דסבירא ליה שאין היודי"ן בכלל שמנה אותיות שהם נקודת המרכז. ונשארו ששה אותיות שהם אהדונ"ה סביב השני יודי"ן שהם האמצעית. וזה שאומר מרובעות משום דהכי אורחיה ודרך האצילות שהם נמנים הכא והכא כמו שנים עשר גבולים. והנקודה שהיא שם הסובל אותם הם י"ג וכדפירשנו בערך אי"ק. ולכן אמר שם כדי שיהא נשכר את הזויות. כי כל זוית הוא יו"ד בצורתו ובענינו וברמיזתו. ושני יודי"ן במלואם יו"ד יו"ד הם ד' יודי"ן לארבע זויות. ובסוד היודי"ן עם הזויות נעשו מרובעות וזהו כדי שיהיה נשכר את הזויות ולכן חלל הנקודה ששה ימים ואמצעי שבת כדפירשנו בשער השערים בפרק י':
פרדס רמונים · פרק כ״ג, תתשכ״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Pardes Rimonim
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך פרדס רמונים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
