תורה תורות הרבה הם יש תורה בחכמה ומחכמה נאצלה התורה דהיינו הת"ת כנודע וזשאחז"ל נובלת חכמה שלמעלה תורה. וכן פירשו בזהר פרשת קדושים (דף פ"א.) וז"ל לאו אורייתא בלא חכמתא ולאו חכמתא בלא אורייתא וכלא בחד דרגא הוא וכלא חד, אלא אורייתא בחכמה עלאה אשתכחית ובה קיימא ובה אתנטעו שרשהא מכל סטרין עכ"ל הרי מבואר שהתורה נאצלה מהחכמה ועיקרה תלויה בחכמה ואין מתפרדין לעולם. ואף על פי שהיא למטה במקומה בת"ת עם כל זאת שרשיה משורשים למעלה בתוך עמקי החכמה וז"ש לאו אורייתא בלא חכמתא וכו', ולכן נקראת תורה קדומה כמו בראשית שתרגומו בקדמין. ויש תורה שבכתב ותורה שבעל פה ובענין זה יש חלוקים רבים בזהר. במ"א אמר תורה שבכתב חסד וסימנך ותורת חסד על לשונה (משלי לא), ותורה שבעל פה גבורה וזה שאנו אומרים מפי הגבורה. ובמ"א אמר תורה שבכתב ת"ת, ותורה שבעל פה מלכות. והענין כי תפארת ומלכות זכר ונקבה והזכר סוד הרחמים מטה כלפי חסד, והנקבה סוד הדין כדפי' בזכור ושמור, ובארנו בשער מיעוט הירח בפרק עשירי. ובעת עלותה להתייחד יטה זה אל הימין בסוד החסד זכר. והנקבה אל השמאל דין. ונמצאו חסד ותפארת אל הימין תורה שבכתב, וגבורה ומלכות אל השמאל תורה שבעל פה וזהו מפי הגבור' מפי שהיא מלכות. וגבורה כמשמעו. שניהם מיוחדים כדפירשנו וכן פי' בתקונים (בהקדמה דף ו' ע"ב) כי המלכות מצד החסד נקראת תורה שבכתב, ומצד הגבורה נקראת תורה שבעל פה ע"י הגדולה והגבורה כדפי'. א"כ גם המלכות נקראת תורה שבכתב מצד החסד. ותורה שבכתב ע"י השמאל והימין נתנה שכן תפארת כלול משניהם. ועם הקדמה זו יובן פסוק (דברים לג) מימינו אש דת למו. פי' מימינו חסד, אש גבורה, ד"ת תפארת. ופי' בתקונים (בהקדמה ד"ט ע"ב) כי נקראת המלכות תורת ה' מסטרא דעמודא דאמצעיתא. והטעם בסוד יחוד תפארת ומלכות. ואז היא תמימה כי אתתא פלגא דגופא הוי ומלכא בלא מטרוניתא לאו מלכא איהו. ובמ"א (בהקדמה דף ד' ע"ב) פי' כי המלכות נקראת תורת ה' תמימה (תהלים יט ח) מסטרא דעמודא דאמצעיתא. ובמ"א פי' כי היא נקראת תורה שבעל פה בסוד שהיא בעל פה עם בעלה בסוד הנשיקה כדכתיב (שה"ש א ב) ישקני מנשיקות פיהו לשון זכר. ובתקונים במ"א [קנד] פי' הרשב"י ע"ה כי המלכות נקראת תורת חכם במקומה למטה בסוד חכמה תתאה כדפירשנו בערכו. ובענין למה הת"ת נקרא תורה פי' ר' יהודא בזהר פרשת מצורע (דף נ"ג ע"ב) ז"ל אמאי אקרי תורה בגין דאורי וגלי מה דהיה סתים דלא אתידע. והכוונה כי הת"ת נקרא תורה מלשון הוראה ונקרא כן כשהוא מגלה הדברים הנעלמים כי צריך גלוי אחר גלוי מחכמה אל הבינה ומבינה אל התפארת ומת"ת אל המלכות והמלכות מגלה אותה למטה. ויש ענין מתייחס לזה בפ' (ויקהל ד"ר) דמוכח התם שהבינה תורה שבכתב והבינה היא התורה והת"ת כתב המגלה אותה והיא נעלמת בתורה. והיינו שהחכמה תורה ר"ל מגלה העניינים הנעלמים בסוד מערכה ראשונה. והבינה תורה מגלה הנעלמות שבחכמה והיא תורה ועליה נאמר (משלי א ח. ו כ) ואל תטוש תורת אמך, כ"א לבינה תקרא (שם ב ג), וכן פי' בתקונים. והת"ת תורה [מגלה] הנעלמות שבבינה. והמלכות תורה מגלה הנעלמות שבתפארת. ושם פי' המלכות נקראת תורה שבעל פה שהיא על כל המדרגות אשר תחתיה שהיא נקרא על פה מפני שהם נקראים פה מפני שהם מגלות כל האצילות:
פרדס רמונים · פרק כ״ג, תתשכ״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Pardes Rimonim
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך פרדס רמונים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
