ע"כ. כמו שנקדנו אותו מצאנוהו בתפלת ר' נחוניא. ובדברי מקובל ע"פ מגיד כתוב וז"ל. אבגיתץ תנקדהו בפת"ח ובשב"א, האל"ף והבי"ת והגימ"ל בפת"ח והיו"ד בשב"א והתי"ו בפתח ובדגש. קרע שטן הקוף בשב"א והרי"ש בפת"ח והשי"ן בשב"א והט' בקמץ. נגד יכש על הדרך הזה הנו"ן בשב"א הג' בפתח והד' בשב"א היו"ד בפתח והכ"ף ג"כ. בטר צתג הבי"ת בשב"א הטי"ת בפת"ח הצד"י בשב"א התי"ו בפתח. חקבטנע החי"ת בפתח הקוף בשב"א הבי"ת בפת"ח ובדגש הטי"ת בשב"א ובדגש הנו"ן בפתח ועי"ן בלי נקודה. יגל פזק היו"ד בשב"א ובדגש הגימ"ל בפת"ח בלי דגש הפ"א דגושה ובשב"א הזי"ן בפתח הקוף בלי שום נקודה. שקוצית תנקדהו על הדרך הזה השי"ן בקמ"ץ והקו"ף בשב"א והוא"ו בקמץ ג"כ הצד"י בחיר"ק. זהו צירוף נקודו. ידוע כי סוד הפת"ח הוא סוד גדול לפתוח מלמעלה על פתחי הרחמים הגמורים יען כי הוא רחמים גמורים. וקמץ סודו (תהלים פז י) קפץ באף רחמיו. ר"ל אם תנקדהו בקמץ הוא קופץ באף והשמר לך שלא תנקדהו בקמץ אלא לנקום נקם. ובמקום השב"א חירי"ק ועמו תעשה ותשיג פלאי פלאות. ובפת"ח תשיג פעולות הרחמים ויפתח ברכות עד בלי די וזש"ה (מלאכי ג') אם לא אפת"ח לכם את ארובות השמים והריקותי וגו' עכ"ל לענייננו. ונחזור לענין פירוש השם והוא נרמז בספי' הגבורה ומקום מוצאו מפסוק בראשית עד ב' ובה"ו וכן פי' הרשב"י ע"ה בתיקונים בתקון ד' וז"ל קם ר' שמעון על רגלוי ואמר רבון עלמין אפתח עיני לאסתכלא בהון לעילא אבא ב"ם במ"ב אתוון דשמא מפרש למנדע כל את ואת על תקוניה ואינון בראשית ברא אלדים את השמים ואת הארץ והארץ היתה תהו ובוהו. בראשית ברא אלה ימאת הש מימואת הארצוה ארצהית התהווב. ואינון אבגיתץ קרע שטן נגדיכש בטרצתג חקבטנע יגלפזק שקוצית. כל את ואת אית ליה מאמר ואית ליה נתיב י' אמירן אינון ול"ב שבילין וכולהו תליין מן אי"ה ודא איהו אבא ב"ם אודה י"ה אי"ה בחשבן אודה י"ה (י"ה חכמה ובינה א' כתר עלאה). ואינון ז' ספירן כלילן בז' שמהן וכולהו כלילת לון בת שבע עכ"ל.
פרדס רמונים · פרק כ״א, פ״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Pardes Rimonim
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך פרדס רמונים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
