פרדס רמונים · פרק כ״א, ע״ג

אמר שהם י"ב פקידים בתל"י גלגל ול"ב, כמבואר לעיל כי י"ב גבולים הם בתל"י שהיא הבינה וי"ב בגלג"ל שהוא התפארת וי"ב בל"ב שהוא המלכות. והם ל"ו, ג' פעמים י"ב יעלו ל"ו. ירצה שכל אחד מתל"י גלגל ול"ב יעלה מספר י"ב שבו אל ל"ו. מפני שהמלכות כלולה מבינה ות"ת, והתפארת כלול מבינה ומלכות, והבינה כלולה מת"ת ומלכות. לכן חוייב שיהיו כל אחד מהי"ב כלול משתים זולתו שהם ג', וג' פעמים י"ב הם ל"ו. אם תדרשם בגלגל תמצאם וכו'. ומ"ש וכללן ל"ו מל"ו שכח אחד כלול מחבירו פי' שכל אחד מהל"ו צורות היא כלול מל"ו צורות. והטעם לזה שכח אחד כלול מחבירו, פי' שכלם שואבים זה מזה ומקבלין דין מן דין, א"כ יוכרח היות בכל א' בחינת כלם כדי שיוכלו לקבל מכולן. ואמר עוד וכלם אינם יותר מל"ו צורות כי אע"פ שאמר שהם ג"פ ל"ו וכל אחד מל"ו כלול מל"ו צורות עכ"ז שרשם האמיתי העקרי אינם אלא ל"ו מהג' מערכות שהם ג"פ י"ב, ולכן אינם נכנסים לחשבון אלא י"ב והשאר הוא הכללות שנכללו כדפי'. וכולן נשלמות בל"ב הם שלשים ושנים. ואפשר הטעם כי צריך להסיר ד' מל"ו מפני שהד' אותיות הם יסוד הל"ו ולכן כאשר נחסר הד' מל"ו יושלמו ויוכללו בל"ב. אח"כ אמר מסור בל"ב ול"ב נשארו ס"ד. פי' כאשר נמסור ונכלול ל"ב עליונים בל"ב תחתונים יהיו ששים וארבעה. והכריח דנמסר ל"ב לל"ב משום דכתיב כי גבוה כו' הרי של"ב הם על ל"ב ולכן הם נכללים בס"ד. חסרו ח' להשלים ע"ב והיינו וגבוהים עליהם שהם כח שבע ספירות למעלה מהמלכות שהיא הל"ב כמבואר לעיל.