ועוד מתוך דברי רבי נחוניא אנו יכולין להשיג עליהם שאמר שחותם השמים הוא ארארית"א ושם חותם הארץ אמר שהוא אהו"י, נמצא שיותר נעלם ומתעלה שם ארארית"א משם אהו"י ואין ספק בזה. והארכנו בזה להועיל למשכילים שלא יתפתו אחר אותו הדעת. ודקדק ר' נחוניא כי בר"ת של ארארית"א חותם השמים, אמר אחד ראש אחדותו ראש יחודו תמורתו אחד. מפני היות שם זה בכתר עליון העלול הראשון המתקרב אל מקורו והנוגע בו כנוגע בכבוד מלכו של עולם לא רצה לגזור בו מאמר כלל אלא לשון מורה על אחדות. ואמר תמורתו א', הכונה כי לעולם אינו מתחלף בא' לזולתו ח"ו בין קודם הויה ואצילות בין אחר הויה ואצילות כדפי'. אולם בשם אהו"י שהוא למטה מספירת הכתר שהוא ההתפשטות עד המלכות, אמר הי"ה הו"ה ויהי"ה, למען נדע כי אין נגזר לשון הויה מכת"ר ולמעלה כלל ואפי' בכתר לפי שכל הויה יש לה ראשית שמקודם לא הי'. ואפי' נאמר הי"ה והו"ה ויהי"ה פי' הי"ה שקודם אותה הויה היה ג"כ. עכ"ז אינו דבר, כי כל הנכנס תחת הויה יש לו סוף ויש לו ראש ואין נגזר לשון היה והוה ויהיה אלא מבינה ולמטה ואין הבינה בכלל מפני שהחכמה והבינה הם גדר ההוייה דהיינו ראשית ואחרית כדפי' בשער סדר האצילות.
פרדס רמונים · פרק כ״א, כ״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Pardes Rimonim
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך פרדס רמונים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
