פרדס רמונים · פרק כ״א, קל״ו

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

והנה בעלי הקצות מתקשרים ומתיחדים ע"י בעלי המצוע. כיצד הרי האש ומים הפכיים נגדיים מב' בחינות המים קרים והאש חם המים לחים והאש יבש, נקשרים מפאה אחת ע"י האויר וע"י העפר מפאה אחרת. וכן האויר והעפר הפכיים נגדיים מב' בחינות האויר חם והעפר קר האויר לח והעפר יבש, והם נקשרים מפאה אחת ע"י המים ומפאה אחרת ע"י האש. כיצד האויר משלים וקושר המים הלחים והאש החם שכן הוא חם ולח הרי שהוא שוה אל האש מצד חמימותו ואל המים מצד לחותו והעפר משלים וקושר המים הקרים והאש היבש שהוא קר ויבש הרי שהוא שוה אל האש מצד יבשותו ואל המים מצד קרירותו הרי אש והמים מקושרים ומיוחדים קשר שלם מכל פאותיהם ואין ביניהם מחלוקת. וכן המים והאש משלימים בין האויר והעפר. כיצד המים שוים אל האויר מצד לחותם ואל העפר מצד קרירותם הרי העפר הקר והאויר הלח מיוחדים ע"י המים, וכן האש שוה אל האויר מצד חמימותו ואל העפר מצד יבשותו הרי העפר היבש והאויר הם מיוחדים ע"י האש. וזהו קשר היסודות וכן קשר המזלות וכן קשר הגבולים. וכן קשר היסודות העליונים הם הספי'. כיצד החסד יסוד המים והגבורה יסוד האש והם נקשרים ע"י הת"ת יסוד האויר וע"י המלכות יסוד העפר. ע"י ת"ת מבחינה אחת, וע"י המלכות מבחינת האחרת. ואין תימה באמרנו כי המלכות מכרעת בין הגדולה וגבורה, שהרי בתחלה קודם הקטרוג היתה משמשת לבעלה ומכרעת ביניהם ועתה בהיותה למטה על האמת אין ההכרעה שלימה עד עלות הרצון מאתו יתב' ותהיה האשה בחיק בעלה במהרה בימינו.
נחלת הכלל · Pardes Rimonim

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך פרדס רמונים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.