ההוי היא ההוי"ה הי'. זה מורה על גלות שכינה עלאה ושכינה תתאה וברא דאסתלק לגבי אבא והיינו ה"ה (רות א) ותלכנה שתיהם ואשתאר ו"י כדפי' הרשב"י ע"ה בהויה ח' ויה"ה. אלא שהויית ויה"ה מורה על קצת ההשפעה והרחמים בגלות דהיינו שני זכרים על שתי נקבות אלא שאין היחוד מפני שעדיין ה' ראשונה על ה' אחרונה. עוד נוכל לפרש כי נסתלק הת"ת שהוא ו' עם ראש הצדיק שהוא יו"ד אל הבינה דהיינו פי' הו"י כדפי' לעיל וכמו שנבאר בערכי הכנויים והכוונה כי ה' נשארה לבדה ובעלה נסתלק למעלה ונעשה הו"י והיינו ה' הו"י:
פרדס רמונים · פרק כ״א, קכ״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Pardes Rimonim
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך פרדס רמונים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.