אכן גם מלפנים, בתחילת עת הגלותו בכתב בספרד, שם נראה בראשונה, שיצאו העתקות ממנו מתחת ידי המקובל ר' משה דיליאון הספרדי חשדוהו בני דורו שהוא הממציא בשכלו דברי סתרים אלה, ונזכר מזה באריכות בספר יוחסין, דפוס קוסטנטינה, הטענות והתשובות בצדם, עד שנתבטלו גם בזמן ההוא דברי המערערים בראשית הראותו, לכן בספר יוחסין שבדפוס קרקא, השמיטו כל הויכוח הלז, כדי שלא לתת פתחון פה כנגד ספר הזהר (גם בעל ספר אמונת חכמים הגיע לידו העתק מקצת הלשון של אותו ויכוח, אפס כולו לא ראה בגוף הספר, ואנכי לא שקטתי עד שהשגתיו ממרחק בדמים יקרים, וכמעט שלח בו יד שלוחי, אחר הודיעני שקנה אותו לשמי, עם שלא ידע שורש דבר נמצא בו וטעם, חזרתי אחריו בטורח גדול נעלם ממנו כל עיקר, רק מחמת שראה רדיפתי אחריו כל כך (אע"פ שהיה מצוי לי להשיגו בד"א) וכבר רצה להחזיקו להתנאות בו לפני אחד מבני עשירי המתכות, ובכח ובמריבה הצלתיו מפיו ויהי לנס, ולא האמנתי לדברים עד שבא הספר לידי ותראינה עיני (וזכר בספר יוחסין דבר זה אצל שנת לד לאלף הששי)
מטפחת ספרים · פרק ב׳, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מטפחת ספרים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.