עוד נקראתי לבוא לעזרת ה' בגבורים, לעמוד בפרץ רחב יאתיו חשמנים מני מצרים ופריצי כת ש"ץ שר"י, שקמו במחוז פאדליע, לקעקע בינת תורתנו, נם את זאת באהבה, קבלתי עלי לחובה, וה' היה עמדי והחזיק בידי, ונכת"ה קשת נחושה זרועותי, להשיבם על עקב בשתם ותשברנה זרועום, כקסת רמיה נהפכה קסתם, להלמות עמלים (לשוא) שלחתי ידי ומחצה וחלפה רקתם, ברוך אשר הראני כזאת, כי נשמדו מארץ פולין.
מטפחת ספרים · פרק א׳, ל״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מטפחת ספרים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.