אך לבעל ספר מורה נבוכים לא יכולתי לישא פנים בזכרי, (בפרטות מ"ש בענין הניסים שבתורה ונביאים, ובמעשה מרכבה שבדה מלבו בעל ספר המורה והרכיבם עם חכמת מה חיצונית על דברת בני אדם בשאר דעות, אשר לא ממקור ישראל חוצבו), רעדה אחזתני, חלחלה מלאה מתני, על כן אמרתי בחפזי, כל האדם הקורא בשם הר"מ על חבור ספר מורה נבוכים, כוזב) שאינו המחבר הגדול בעל ספר הי"ד החזקה, כאשר גליתי דעתי בעלית המעשה.
מטפחת ספרים · פרק א׳, כ״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מטפחת ספרים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.