אור לשבת ב' לטבת, ה' אלהיך עמך וגו' הא אתינא לגלאה לך רזא דרזין טמירא דטמירין דקב"ה וכל בני מתיבתא שדרוני לאודעותך. ואף דאפרידת לבך בהאי שבועא מאורייתא טובא ואכלת ורוית ויהבת חילא ותוקפא למלכא דצפונא עם כל זה קב"ה לא אעדי רחמוי וחסדוי מינך בגין מתניית' דמתנית דהשתא נתמעטו דעסקי בה ואין מנהל לה מכל בנים ילדה ובגין כך מאן דמתעסק בה אדכר לטב ובגין כך תזכה לאתוקדא על קדושת שמא דקב"ה ובהכי תסתלק ותלך ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין לחוד תזדהר ממיכלא ומשתיא כמא דאוליפתך ותזדהר מלמללא מילין דטנופא ואוף לחייכא ממאן דמליל להון כדעבדת בהאי ליליא דלא אתחזי הכי לגברא כוותך אלא תדיר יהא לבך מהרהר בפתגמי אורייתא ותייחד שמי ד' זימנין ביומא בכוונת לבא לממסר נפשך על קדושת שמי כמא דאוליפתך ובכן תסתלק במעלת קדושים וטהורים ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה דכל זינא אזיל לזיניה:
מגיד מישרים · פרק ט׳, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Maggid Meisharim - Torat Emet
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מגיד מישרים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.