ויראו אחיו וכו' וישנאו אותו וכו' לאו למימרא דסנן ליה ח"ו אלא היינו לומר דכמה דלא ממלל איניש עם שונא הכי שאר ספירין לא יכלין למללא עמיה, והיינו דכתיב ולא יכלו דברו לשלום, ויחלום חלום כלומר כד איסתכל במילי דעלמא דהוו כחלמא דחזא דאורח מזוניה איהו בהאי גוונא דאנחנו מאלמים אלומים כלומר משכין שפע עילאה למינגד בתוך השדה של תפוחים דהיא כנסת ישראל למיזן עלמין על ידי ההוא שדה והנה קמה אלמתי דהיינו כנסת ישראל, וגם נצבה, והנה תסובנה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי כלומר דכולהו ספירין נגדין ביה כדי לאשפעא בכנסת ישראל ולמאי דנגדין ביה קרי השתחויה, ויחלום עוד חלום והנה השמש והירח כלומר דשמשא וסיהרא דהיינו תפארת ומלכות, הוו קיימא ואחד עשר כוכבים היינו גבולי אלכסון דהוו אחד עשר בר מההוא דמייחד ליסוד וכולהו הוו משתחוים לי כלומר כולהו נגדין ביה, ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו וכו' כלומר ה"א עילאה תמלוך עליהם. והיינו ה"א מלוך תמלוך עלינו, ותו אמר אם משול תמשול בנו, כלומר אל"ף דאיהו וכו', ומ"ם דאיהו בינה תמשול בנו, ואביו שמר את הדבר, כלומר דאיתקן לקבליה דכנסת ישראל ברזא דשמור, הא איתגליא לך רזין עילאין וטמירין דלא איתגלאו מכמה דרין, לכן אזדהר מלפנאה לבך מהרהורא דאורייתא אפי' רגעא חדא ואתה שלום:
מגיד מישרים · פרק ח׳, ט״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Maggid Meisharim - Torat Emet
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מגיד מישרים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.