וקאמר ויד ולא קאמר וידי למרמז דאפילו התם לא ליהוי להו תפיסותא וקיומא טובא, ופקיד תו ויתד תהיה לך על אזנך וכו' משום דגם זה לעומת זה עשה האלהים וכי היכי דבסטר קודשא איכא דכר ונוקבא, הכי איכא בהני סיטרי ויד הוי דוגמת נקבה, ויתד הוה דוגמת זכר, ופקיד דיתד תהיה לך על אזנך ולא בתוך אזנך. למירמז דההוא סיטרא סחרא לקדושה דוגמת קליפה דאגוזא ולית לה תפיסותא כלל בגווה דאזנך רמיז לסטר קדושה ולהכי איצטרך למיהוי עלייהו ולא בגווייהו, ופקיד דאף על גב דההוא יד הוי מברא למשריתא, ושבת וכסית וכו' ולא תשביק לה מגולה דלא יתקוף האי סיטרא ובגין דהנהו סטרי מהדרי תדיר לאטעא בני נשא. וכד בעו למיהדר בתיובתא מעיילי בליבייהו מילין דשטותא והרהורין בישין כי היכי דימנעון מתיובתא דידהו להכי אתקין קודשא בריך הוא ידי אדם לאתקפא ליבייהו בתיובתא דאמלא ההוא תקיפא דהנהו ידים לא יכיל בר נש לאישתזבא מידי הנך סיטרי מסאבי והיינו דאמור רבנן דהנהו ידים הוו לחתור מחתרת לבעלי תשובה כלומר לאהדורי בכל מיני טצדיקי לשיזבא להו מידי הנך סיטרי, והא דקאמר מתחת כנפיהם היינו לומר דבאורח גניז וטמיי משזבי לבר נש דאיהו גופיה לא מרגיש בהכי וקרי להו ידי אדם כלומר דאינהו מסטרא דשמא דהוי"ה דסליק לחושבן אדם:
מגיד מישרים · פרק ח׳, י׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Maggid Meisharim - Torat Emet
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מגיד מישרים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.