מגיד מישרים · פרק מ״ה, נ״ח

(חסר) משלי סימן ו' בהשכמת יום נ"ח תמוז הקצתי ולא יכולתי לישן וקמתי ולבשתי בגדי ואז אמרתי קצת בקשות ואח"כ אמר לי ה' עמך וכו' ואני הקימותיך לדבר עמך יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך הנה עתך עת דודים כי נר מצוה ותורה אור הנר היא דוגמת דכ"י תתאה ואור היא ת"ת המצו' כי כ"י שהיא מצוה ועוש' ותורה היינו תורה שבכתב שהוא ת"ת וה"פ המצוה שהיא כ"י הוא דוגמת נר אבל התורה דהיינו הת"ת הוא דוגמת אור וז"ה כי אתה תאיר נרי כלומר אתה כ"י עלאה תאיר לכ"י תתאה שהיא נרי אבל ה' שהוא הת"ת כשהוא מתעלה בבינה הנקרא אלהי יגיה חשכי שהנר בבית אינו מאיר לכל הבית אלא אל קצתו וקצתו חשוך ואף במקום שמאיר אינו בהיר אלא דומה לחשוך בפני האור הבהיר וקאמר דכשה' אלהי שהוא ת"ת ובינה ישפיע בכ"י יגיה חשכי לא יהיה שום מקום חשוך בכ"י אלא בכל מקום יהיה אור ואף במקום שהיה מאיר מקודם עכשיו יהיה בנוגה ובהירות רב וזהו מי בכם ירא ה' כלומר שלשה מיני יראות הם האחד יראה המעולה כיראת אברהם אע"ה אחר העקידה וזו מתעלה בבינה. הב' יראת שמא לא יזכה לעה"ב וזהו בכ"י והשלישית ביראת טובת העה"ז וזו היא תלויה במט"ט שהוא מעולם הפירוד ואמר הנביא מי בכם ירא ה' אפילו אם אינו ירא אלא על טובות העה"ז שזהו תלוי במט"ט שהוא עבדו אשר הלך חשכים כלומר שירא כזה הולך חשכים תרי שלא נתלה בספירו' עליונות ולא נתלה בכ"י תתאה שנקרא חשכים אלא במקום חשוך יותר דהיינו מט"ט שהוא מעולם הפירוד והיינו ואין נוגה לו כלו' שאם היתה יראתו נתלית בכ"י תתאה אעפ"י שנקרא חושך מ"מ קצת נוגה יש בו אבל עכשיו אין נוגה לו ואמר הנביא אעפ"כ כיון שביראתו זאת בטח בה' ה' ימלא לו תאותו והיינו דקאמר וישען באלהיו כלומר כיון דבטח בשם ה' ישען באלהיו שודאי יתן לו כלבבו וכענין דכתיב יתן לך כלבבך וגו' לבבך היינו כ"י הנקרא לב וקאמר שהשי"ת יפיק מאוייתך ישפיע בלבבך שהיא כ"י וזה ע"י שימלא שפע וברכה ליסוד הנקרא כל ועמודים הנקראים עצתך כי הם מקום העצה כליות יועצות: