מגיד מישרים · פרק מ״ה, ל״ד

תהלים מזמור יט בהשכמת שבת כ"ז לאדר הא' יפה עשית בתחלת זה השבוע ועם כי לבסוף התרפית קצת ואין לך לעשות כן כי אם התרפית ביום צרה סר כחכה ח"ו כי לא טוב עשית ששתית הלילה הרבה ואף שהיה מזוג הלא ברבוי השתיה מחליש הגוף. וכבר הודעתיך שרפואת הגוף יש לה מבוא גדול בעבודת השם לכן הזהר מכאן ולהלאה תמיד תהיה מחשבתך בתורה לא תפרד ממנה אפי' רגע אחד כאשר הוריתיך וראה אחי ידידי מה ה' שואל מעמך כי אם שמירת היסורין הראויין לך על עונותיך שתהיה מחשבתך דבקה תמיד בתורה לא תפרידנה ממך אפי' רגע א'. ואם כה תעשה תמיד ותזהר מן היין אשריך בעה"ז וטוב לך לעה"ב כי תהיה משכן וקן לתורה דבק בה תמיד בלי הפסק שלא לתת מקום לס"מ לשלוט עליך כלל וז"ס הלולאו' והקרסים שהיו במשכן וז"ס דבקו' ס"ת שבק"ש שנכתבו כן כדי לדחו' ס"מ שלא יכנס שם ומצוה על הקורא להפרידם שאז אין לחוש לס"מ ליכנס בין הדבקים לפי שכוונת הקורא קושרת ומאחד' התיבות שבק"ש וע"י כן אין רשות לס"מ ליכנס שם ובס"ת הדבוקות פסולות מזה הטעם ומאחר שהגויל הוא קושר ומאחד כל התיבות שבס"ת וגם הם קשודות ומאחד' ע"י התיבות המדובקות כעין התיבות הדבוקות בק"ש אין רשות לס"מ ליכנס שם ולכן אם נדבקו האותיות פוסלות כיון שאין צורך בדיבוק ההוא וז"ש תורת ה' תמימה שכאשר היא כתובה בס"ת כהלכתה היא מיוחדת ומקושרת והיא תמימה ושלמה ושלימותה כ"כ גדול שאין צ"ל שהיא משיבה הנשמה למקומה וכן הרוח אלא אפי' הנפש שהיא היותר עב וגם משיבה אותה למקומה שממנו חוצבה שהוא הרוח והנשמה מתעלה למעלה ע"י כך והרוח נקשרת בנשמה והנפש ברוח: