והא על חלמא דחזית אית לך לאתענא' יומא דין קדישא ולאשלמא ליה והא היום כמה שנין אתחזיא לך בהאי יומא חלמא דאיבעי לך למיצם עליה וצמת ולא אשלימת ליה ואילו הוית משלים ליה והוית צם נמי באידך שנין יומא קמא דראש השנה לא הוה עבר עלך מה דעבר. להן יומא קדישא הדין צום קמיה מארך והכי תצום תדיר כל יומא קמא דר"ה ורזא דמילתא משום דיומא קמא רמיז לגבורה איבעי ליה לבר נש למימסר נפשיה ליה דוגמת עקידת יצחק ובהכי משתכיך תוקפא דדינא והכי תכוין את. אבל ביומא תניינא לא אבעי למיצם משום דאיהו רמיז למלכו' ואיהו עלמא דמיכלא להכי אבעי למיהב ליה חולקא. ובצומא דתצום ביומא קדיש' הדין תזכה למיהוי לך בר דכר בהאי שתא מהאי אתתא כשרה דילך והא אזכך למיעל להר קדשי ותלמוד ותלמד וכו' ותתוקד ותיסק לרעוא על רעותא במדבחי ואזדהר מלאתענגא במידי דהאי עלמא ומלאסגאה במילולא דלאו צורכא כמא דאמור על רב דלא שח שיחה בטלה כל ימיו. הכי אב'עי למהוי כל בר נש על האי אתמר ואין יתרון לבעל הלשון דהא מפסיד זמניה ונפשיה בההוא מילולא דכדי ולא מסקא מידי לכן אזדהר מיניה טובא וכן אזדהר מלאתהנא ומלאתענגא בשום תפנוקא וענוגא בעול' ותדבק בדחלתי וביראתי ובאורייתי ובמשניותי ולא יעידון מפומ' ולבך אפילו רגעא ועביד דתגמור סדר טהרות מקמי יום הכפורים וטוב לך ואתה שלום:
מגיד מישרים · פרק מ״ה, ט״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Maggid Meisharim - Torat Emet
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מגיד מישרים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.