אבל רזא דמלת' האי איהו כהן דאיהו איש חסד ונקט אומנות' דשפיכות דמים אית לאחזוקי ליה טובא משום הכי כת' הכהן דקאי מלת הכהן לפנחס דאיהו גופיה כהן ומשום דהוי רבותא כדאמרן השיב את חמתי וגומ' ומשום דבגיניה לא כליתי את בני ישראל דין הוא דיהא חי לעלמין. ותו כיון דאיהו קני לברית דאיהו יסוד שכר דילי' דאתן לו ברית דאיהי כנסת ישראל דבקה עם שלום דאיהו יסוד דאיהו מקורא דחיין דאתדבקותי' בחיי מלכא והיינו דקאמר הנני נותן דאינון מילין דתפארת כד איהו דביק בתלת עלאי בינה דיהון דביקין ביסוד ומלכות וכיון דמסטרא דדכורא קא אתא אתקיים לעלמין ולא הוה צריך למימת דהא מית מקמי הכי דבשעתא דעבר בין שבטא דשמעון דבעו למקטליה פרחה נשמתיה מיניה ובתר הכי תבת ליה ואתעביד בריה חדשה. ומרע"ה אע"ג דמית הא אתעלה בעלויא דלא זכה ליה בר נש לעלמין דקב"ה קבר יתיה והו' רזא עילא' לנתעל' גופיה ואזדכך לאתדבקא בספירן. אבל אליהו אתדבק גופיה במטטרון דאיהו עבד ואם כן פוק חזי מה בין דרגא דמרע"ה לדרגא דאליהו ובכן ואתה שלום:
מגיד מישרים · פרק ל״ו, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Maggid Meisharim - Torat Emet
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מגיד מישרים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.