מגיד מישרים · פרק ל״א, ב׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ביום ה' כ"ז לאייר ה' עמך וכו' רק כי תדב' בי וכו' והא איכא למידק בפרשת' קדיש' מאי טעמא פקיד קב"ה לממני ית ישראל דהא מניינא גרים למותא ותו דאין הברכה מצויה בדבר המנוי והמדוד וכו' אבל רזא דמילתא דכד סליק ברעותי' דקב"ה למברי עלמא לא הוה אפשר לאשגחא ביה מגו רוממותיה ומ"ה אצטריך להאציל ספירן בשלהבת הקשורה בגחלת דספירן מלשון מספר וכיון דאית בהו מספר וחושבן אית בהו תפיסה לאנהגא עלמא ומשום הכי כד בעא קב"ה לאשראה שכינתיה בישראל מנא יתהון לאמשכא עליהון תוקפא וחילא עילאה לאנהגא ולדברא יתהון דאית מנין ומנין דדבר המנוי והמדוד הוי בסטרא אחרא ומשו' הכי לא שריא ביה ברכתא:
נחלת הכלל · Maggid Meisharim - Torat Emet

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מגיד מישרים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.