מגיד מישרים · פרק כ״ט, ב׳

אור ליום ז' כ"ד לניסן הא אתינא לאלפ' לך רזין עמיקין דרעוה דרעוין סתימא דסתימין בעא לגלאה לך דהנ' עתך עת דודי' אינון יומין קדישייא דירחא דניסן ואת קדישתא יתהון. תו במתנית' דילי דנסיבת להון ע"פ ואהדר' עטרה ליושנה למיהוי תורה שבע"פ והא שדית בס' שתיתא' וע"כ אסתליק' ואתעלית ואתינא לגלאה לך רזין אלין דמהיום עד כמה שנין לא אתגליאו ולא אתחזו ולא תשכח יתהון בשו' ספר' ולא שום חכימ' מחכימי דרא ידע לון הלא אמרו רבנן המלך והכל' ירחצו את פניהם והחיה תנעול את הסנדל והיינו לומ' דבההו' יומא קדישא דכפורי' דמתגלי בינה וע"כ כולהו עלמין בחדוה המלך והכלה דאינון ת"ת ועטר' דספירו' עלאין ירחצו את פניהם כלומר דאינון בייחודא וברירותא וחביבותא ואיפקדון נהורין בהאי יומא קדישא והחיה דאיהי מלכות קדישא דהיא כלילא מי"ס עלאין כמא דאוליפתך ואתקריא' חיה בגין דחיותא דילה תלי בספירות עלאין. תנעול את הסנדל כלומר דאיהי בשלמותא ונהירותא ומייחדא בנעל דידה דאיהו מטטרון. ואוף בסנדל דילה דאיהו סנדלפון והני אינון נעל וסנדל דילה וכדכתיב מה יפו פעמיך בנעלים והיינו רזא דאמור רבנן אם יבא אליהו ויאמר חולצין בסנדל שומעין לו במנעלים אין שומעין לו שכבר נהגו העולם בסנדל דהא ודאי איכא למיד' אי מדינא מנעל מהני אמאי אין שומעין לו בגין דנהגו עלמא אבל רזא דמלת' דרזא מאן דאתפטר בלא בנין לא יכול לסלקא בצרורא דחיי דחד מגווני דכרת איהו מאן דאזיל בלא בני' משום דהא צדיקיי' בההוא עלמ' עבדין פירין ומולידין והיינו כד שבקין בנין בהאי עלמא דכיון דאית להו שרשא ויסודא בהאי עלמא יכיל לאשתלומי בההו' עלמא ומיהו כד שבק בנין אע"ג דלא אתקיימו בתדיר אלא רגעא חדא סגי בהכי כיון דבעידנא דאתפטר מהאי עלמ' הוו ליה שרשא וכד לא שבק בנין פקיד קב"ה דייקי אחוה דאיהו כגוונא דיליה דנשמתא דתרוויהו מחד ענפא ויסב אתתיה דאיהו כגופיה. וההוא בר דיוליד מיניה אתחשב כאילו מיתא גופיה אוליד והא אית ליה שרש' בהאי עלמא ובהכי משתילין בההוא חסד עלמ' לאתדבק' באתרא דמבעי ליה ואי צריך לאתגלגולי הוא מתגלגל בברא קדמאה דיולידו וכד חזו בי דינא דאין זווגם עולה יפה מצוה למחלץ. ורזא דחליצה איהי דההו' נעל דהוא מטטרון חוצץ באפי ההוא נפשא ולא שביק לה לאתדבקא במלכות קדישא דאיהי סופ' דדרגין קדישין ולהכי חלצה נעל מעל רגלוהי דנעל איהו רזא דמטטרון ורגל רזא דמלכות למימרא דמן היום ולהלן לא יחוץ נעל דהוא מטטרון באפי ההוא נפשא ולא יעכב לה מלאתדבקא ברגל דאיהו מלכות קדישא ומשום דמטטרון דבק במלכות קדישא בלי שום חציצה כלל משום הכי בעיא שלא יהיה דבר חוצץ בין נעל לרגל וכל הנך קשרים וקרסים למרמז על קשרא דחייצי באפי ההו' נפש' ומשו' דצדיקין גמורי' מתדבקי' במלכות קדיש' ולהנהו הוי יאות למחלץ במנעל כדקא אמינא אבל הנך דלאו צדיקין כולי האי מתדבקים במטטרון וסנדלפון חייץ באפייהו והנך מבעי למחלץ בסנדל ומשום דרובא דעלמא לא צדיקין גמורים נינהו נהגו להשוות המדה ולמחלץ בסנדל ולא במנעל ומ"ה קאמר אם יבא אליהו וכו'. לפי שכבר נהגו כדאמרן ומאן דאיהו זכאה מעשיו יקרבוהו ובהאי אתערות' סגי לסלקא ליה ולאתדבקא באתר דאצטריך ליה: