מגיד מישרים · פרק כ״ט, י״ב

אור ליום שבת יום א' של חג הסוכות שנת הרצ"ז ה' עמך בכל אשר אתה עושה וגו' הנה היסורין האלו שבאו אליך אילו היית סובל אותם ולא היית מפריד מחשבתך מהתורה אפילו רגע היית מתעלה במעלות רמות שלא תוכל לשער אכן מאחר שסבלת אותם והצדקת עליך את הדין הרי הם לך מזבח כפרה וגם בזכות שגמרת בלבך למסור נפשך על קדושת ה' שדרני קב"ה וכל בני מתיבת' דרקיעא לגלויי לך רזין אלין דלא תשכח יתהון בשום ספרא. ועוד לית חכימא בדרא דידע יתהון אבל בתר דתנדע יתהון יתגלון לך סיפרייא. הלא כל בן דעת יבעי אמאי פקיד קב"ה לשבחא קמיה בחגא בארבעה מילין אלין ומ"ש מפסחא ועצרתא דמשבחינן קמיה ולא נקטינן מדי בידין ותו מ"ש הני ד' מינין ממינין אחרנין. ותו אמאי נקטינן ערבה דלית בה טעם וריח. ותו למ"ד דרמיזי הני ד' מינים לד' גווני דאית בישראל. חד גוונא דאית בהו טעם וריח וכו' א"כ כי היכי דנקטי הדס גופיה דאית ביה ריחא וכן נקיטי אתרוג גופיה דאית ביה טעמא וריחא ולא סגי לן למנקט ענפא מענפוי וכו' הכי נמי הוה לן למנקט תמר גופייהו דאית בהו טעמא ואמאי נקטינן לולבא דלית בה טעמא. ותו אמאי בשיתא יומין כפתינן לולבא וביומא שביעאה שרינן רישיה והוי פטור אבל אסור בסיפיה. ותו אמאי מקיפין כל יומא חדא זימנא וביומא ז' ז' זימני. ותו אמאי מקיפין ביומא ז' בערבה דלית ביה טעמא ולא ריחא ותו מאי רזא דחביט חביט ולא בריך. ותו מאי רזא דנענועי לולבא ותו אבעי לחברא אתרוג בהדי אינך מינין בעידן נענועא או לא: