אבל רזא דמלתא הוא רזא דרזין טמיר' דטמירין עמיקא דעמיקין דלית חכימא בעלמא דינדע ליה ולא אפשר למיקם עליה אלא א"כ יתמסר מפה אל פה דקבלה שמה והכי אבעי לקבלא לה מפומא לפומא ולא הוה שום אדם דכתב בכתב ורמז בהאי מידי אלא שמעון בני רמיז קצת אבל לית בר נש יכיל למיקם ביה אי לא יתמסר ליה כדאמרן והא רזא דרזין דא מרגניתא רבא היא ומתנ' טובה היא דיהיבנא לך בגין שיתא סדרי משנ' שגמרת והי' תליא ברזא דשמנה מלכי' שמלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל דהוא רזא דהיה בונה עולמו' ומחריבן ורזא דמלמד שהיה סדר זמנין קודם לכן והיא תליא ברזא דקליפין דמיניהון קאים בר נש בסטר' דקדוש' דמדרגין וכתרין דקליפין קאים בר נש בדרגין וכתרין דסטרא דקדושה דאין האור ניכר אלא מתוך החשך וכל מאי דאמר המגיד תלי בהאי רזא והאי רזא תלי בפרש' האזינו השתא יתברר לך הקדמה דכלא תליא ביה בעינא תקים על הני רזייא ומינה תקום נמי בכמה רזין עמיקין דאורייתא:
מגיד מישרים · פרק כ״ח, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Maggid Meisharim - Torat Emet
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מגיד מישרים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.