ויזעק זעקה גדולה לקבל חסד, ומרה לקבל תפארת, ותקרא אסתר להתך כו', כלומר לחברא כולהו ספירין, מה היינו מידת ת"ת דהכי סליק שמא דהוי"ה, זה היינו יסוד, כלומר לחברא ת"ת עם, יסוד, ועל מה זה כלומר לחברא ת"ת ויסוד עם ספירין דלעילא מנהון, ויגד לו מרדכי את כל אשר קרהו כלומר אודעיה דהא כבר חבר להון, דקרהו היינו זימון מלשון ויקרא אל משה, וקאמר דכבר חיבר את דהיינו כ"י עם כל דהיינו יסוד, ועם אשר דהיינו ספירין עילאין, ואת פרשת הכסף, כלומר דאי הוה יהיב המן זהב בדיל ישראל לא הוו להו תקנתא ח"ו, דדהבא איהו מסיטרא דדינא, וכד אתיהיב ליה רשותא לא מסתלק עד דיגמור הדין. אבל כיון דכסף אמר. למיהב דהוא מסיטרא דחסד הוי אתי דינא, ומש"ה איכא תקנתא, לך כנוס את כל היהודים וכו' ואל, תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום דאינון ע"ב שעות כדי לעכל הזוהמא שבכ"י שקבלה מפני מה שנהנו מסעודתו של אותו רשע דלקביל דאיהו אכוון בההוא סעודתא למנקט שפעא דשלשה עדרי צאן כדאמרן לאטלא זוהמא בכ"י, הכי איבעי להו לתקנא מאי דפגימו למיצם תלת יומין שהם רצופים, ובעי דיצומו לילה ויום לקבל גבורה וחסד:
מגיד מישרים · פרק כ״ב, כ׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Maggid Meisharim - Torat Emet
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מגיד מישרים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.