מגיד מישרים · פרק כ״ב, י״ג

עוד אמר ודבר הקשר שנפסק לך אתמול, הלא ידעת שמימך לא אירע לך שום הפסק כזה אלא להוריתך ולהראותך שאין לך להפסיק הקשר והדבקות של הש"י והרהור בתורתי אפילו לרגע] שאם תפסיק אפי' רגע ח"ו השכינה נופלת ואו לו ולרוע מזלו מי שגרם חרבן על העולמות כולם, ונפשו ורוחו ונשמתו חרוב יחרבון, וצא וראה ולמד מה התפעלות לקחת איך נזדעזעת כשנפסק הקשר ונפלה התפילה לארץ, על אחת כמה וכמה שתחרד תכלית החרדה ביודעך שברגע שאתה מפסיק מלהרהר בד"ת אתה גורם ח"ו נפילת כנסת ישראל בין הרגלים כי אינו דומה מה שהאדם עושה בנעוריו, למה שגורם אחר שהוא בא בימים וכ"ש אחר שנתקרב לחסות תחת כנפיה שאין לך להפסיק אפי' רגע וכו' כמו שאמר דחילי בטור ראשון סימן רל"א ולא תהרהר כלל בצרכים, דלית לך צורכא להרהרי בהון, כי כבר הבטחתיך שלא יחסר לך לחם ושמלה בכבוד, וגם בענין הקמות אשר קמו נגדך אין להרהר כי הם לא יזיקוך אלא הועילו כי מי שאומר לשון הרע על חבירו מנכין לו מזכיותיו ונותנים וכו' הוא אמת ויציב, ואלו הוי ידעי בני נשא דא הוו חדאין כד שמעין דאמרי ביש מנהון, כאלו יהבי לון מתנת כסף או זהב אלא בגין יקרא דאורייתא דילך דזלזלו בה אחזי לכולי עלמא קטירי דיקומון בהון, ואתה תעמוד מנגד ותחזה ותחדי, אבל את לא תהרהר בהאי ולא במלה אוחרא רק ביראת ה' כל היום וכל הלילה ובתורתו, ומאוד מאוד הוי שפל רוח בתכלית כמא דפקדתך וכמא דאמרית לך בקרא דוהוא לא ישרה נפשו ואל תדבר דברים כמו שאתה עושה עם אותו תלמיד, ואם תצטרך מפני דרכי שלום יהיו מועטים כדי שלא תפסיק מהרהור דברי תורה כלל ועיקר, להן הבן דאתילד לך יהיה חשוך קצת וחשוך אנפין ומעידן דתתעבר לא תזדקק לה ולא תהא מזדקקא בתרך כדי דתיכל לסגפא נפשך כד את בעי, ועל הכל אזדהר מלפנאה הרהורא דלבך אפי' רגעא חדא מאורייתי, וחזי למאי זכית דהאי גברא רבא הרי"ט שמיה בגין להטותיה בתר ממונא ושררותא דלא ממללין ליה כוותך דרגין דאורייתא וחסידותא, וזכותא רבא דתלי ביה מכמה תלמידים דנפקי מתחות ידוהי הוא איתחזי למללא עמיה ולאדבקא ביה מה דלא אדביקו חכמי דרא מכמא דרין, אלא דההוא להטותא מעכב ואם תשכח עמיה תיכול לגלאה אודניה בגין דייתוב, ואי את תהך אורחין דתקנן קמאי כמו דאוליפתך למיהוי הרהורי לבך באורייתי תדיר ולא תפריד מיניה אפי' רגע חדא ולסגפא נפשך, אזכך למחזי לאליהו דעתיק יומין לביש לבושין חוורין ויתיב לקבלך ומלל עמך כמא דממלל גברא עם חבריה, והיה עיניך רואות את מוריך, ואף דיהון בביתך אתתך וגברין ונשין אוחרנין, יהא ממלל עמך ותחזי ליה, ואינון לא יחזון ליה וקל מילוליה יהא דמי להון כאילו הוא קל מילולך ואזכך למיסק לא"י ותלמוד ותלמד, ותשיב כלי אובד ותזכה לאלף אורייתי לתלמידים סגיאין דיהוון תמן למיתבע אולפא מינך, וגם תזכה לאתבא כמה רשיעין בתשובה והיינו ותשיב כלי אובד, ובתר הכי אזכך לאתוקדא על קדושת שמי כמא דאבטחתך, ובהכי תינדע סגיאות טיבותיה ורחמוי וחסדוי דקב"ה דימיניה פשוטה לקבל שבים. ואיהו בסגיאות רחמוי משגח עליך מלגו עדן עילאה דעתיק יומין לקבלא לך בתיובתא דהאי הוא רזא דבמקום שבעלי תשובה ה' באתר דצדיקייא איהו בצבאות ואתר בתר דא הוא לעילא באימא עילאה, ולא תקשי לך איך מאן דחב אפשר למיהוי ליה סליקו על מאן דלא חב, רזא דא כבר אמרית לך זימנא אוחרא, דאית צדיקייא, ואית צדיקייא, אע"ג דקרי לון גמורים לאו גמורים לגמרי כגון רבי שזקף עשר אצבעותיו וכו' דהנך מסתלקי בצדיק חי עלמין עד לובן דכתר עליון, אבל הנך צדיקים גמורים דלא אדביקו להו האי לא סלקי אלא בצבאות. ועל הני הוא דסלקי לבעלי תשובה, ומיהו אית בעלי תשובה, ואית בעלי תשובה, דמאן דתב תיובתא שלימתא ומית מגו תיובתיה, כגון ר"א בן דורדייא או כגון את, דתדיר תהרהר באורייתי ובתר כן תתוקד על קדושת שמי ותסתלק תמן כעמר נקי באמא עילאה אשתכח לגמרי דיתבי לעילא מבעלי תשובה שאינה גמורה לגמרי, דבעלי תשובה לגמרי ולאו לגמרי לא יתבי לעילא, ובעלי תשובה לגמרי יתבי לעילא, ובהאי הוא דאמרו חכמים במקום שבעלי תשובה עומדים וכו' אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד, דנא הוא רזא דמילתא די שמענא ואת דע את אלהי אביך ועבדהו ואל תהרהר בשום מלה בכלל ובפרט בעידן צלותך אלא מאן דתינדע ביה בכולא עיין ביה, ומאן דלא תינדע כוין כמא דאמר משה ברירי לפנאה כולהו מחשבות ולכוונה בפירושא דמלה, ואתה שלום: