אור ליום שבת ד' לאדר ראשון, בפרשת כי תשא ומאמר אם אני כאן הכל כאן וכו' חזק ואמץ רק כי תדבק בי ובתורתי ויראתי ומשניותי ולא תפריד מחשבתך אפילו רגע אחד, ואני עמך כמו דאמר הלל אם אני כאן וכו', אנ"י ידיע וכ"ל ידיע, ואזהר דלא ינקוט בר נש ספירין עילאין וישבוק למטרוניתא דכל מאן דבעי למיעיל לא יכיל למיעל אלא בה, והיינו דקאמר אם אני דהיינו מלכות כאן הכל כאן דהיינו צדיק וספירין דעליה כאן, ואם אין אני כאן דהיינו מלכות דלא תיעיל בה, אין הכל כאן דצדיק וספירין דעליה אין משתכחין. והיינו דקאמר אם אין אני לי מי לי, כלומר אי לא אינקוט אני דהיינו מלכות מי לי כלומר למאן מספירין עילאין יכילנא למיסב, וכשאני לעצמי כלומר כד נקטינא אני דהיינו מלכות ונקטינא לה לעצמי דהיינו מלכות תתאה כד"א עצם מעצמי, מה אני כלומר דההיא שעתא מדבקנא, דהיינו שמא דהוי"ה דסליק מ"ה ומחברינא ליה עם אני, ועוד יש לומר אם דהיינו בינה כד"א כי אם לבינה תקרא, אין דהיינו חכמה, כד"א והחכמה מאין תמצא, אני היינו מלכות, מי היינו בינה, לי היינו דמגדל הפורח באויר ורזא דיו"ד, ואם לא עכשיו אימתי כלומר דהא בכל שעתא איצטרך לאשפעא בכנסת ישראל, עד כאן למאמר אם אני כאן:
מגיד מישרים · פרק כ״א, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Maggid Meisharim - Torat Emet
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מגיד מישרים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.