אור ליום שבת שני לאדר, ה' עמך וכו' אע"פ שנטשתני ועזבתני והפרדת לבך ממני אנכי לא אעזבך רק כי תדבק ביראתי ועבודתי ותזהר מסמאל ונחש המכניסים בלבך כמה הרהורים בעת התפלה, רק כל מחשבותיך תייחד לשמי וכו' ובא לציון גואל וכו' כלומר ציון היינו כנסת ישראל וגואל היינו יסוד. ויעקב היינו כנסת ישראל תתאה, דתמן מתדבקין שבי פשע, ואני היינו כנסת ישראל תתאה, זאת היינו כנסת ישראל דספירין עלאין, בריתי היינו יסוד, רוחי היינו יסוד כד מתדבק בכנסת ישראל דספירין עילאין והיינו אשר עליך, ודברי אשר שמתי בפיך, כנסת ישראל תתאה איהי פיך דאיהי פי ה' דמשפעא לתתא, וכן איהי פיך דלקטא זכוון לתתא ומסקא להון לעילא, לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך ברזא דוהודעתם לבניך ולבני בניך, והיינו רזא דיסוד דמשפע בכנסת ישראל עילאה, ואיהי בכנסת ישראל עילאה ואיהי בכנסת ישראל תתאה, מעתה ועד עולם דכד הני תלת מתחברין כחדא מתעלין עד עלמא עילאה:
מגיד מישרים · פרק י״ח, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Maggid Meisharim - Torat Emet
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מגיד מישרים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.