והלא בפרשתא קדישתא דא אית לך למינדע ולאסתכלא ברזא דמנא דהוה נחית מלעילא, ואמרו חז"ל לחם אבירים אכל איש לחם שמלאכי השרת ניזונים ממנו, ומהכא תנדע דכל הנבראים צריכים מזון כל חד וחד כפום דרגיה מזונא דדא לעילא מדא ואפילו ספירות דאינון נאצלים צריכי כביכול מזוני דהא טלא דשפעא נחית מאין סוף בהו, ומאי דינקא דנקט כל אבר ואבר איהו מכוחא דכולהו אברייא והא מזונא דספירין איהו תורה ומעשים טובים דעבדין לתתא, וכמא דבר נש מעייל מזונא דרך הפה הכי סליק מזונא דידהו דאינון תורה ומעשים טובים דעבדין דרך מלכות דאיתקרייא פי ה', והיא דוגמת הכבד דבר נש דתמן אתתקן ההוא ההבלה בתורה ומעשים טובים. ומתמן סליק מזונא לכולהו ספיראן עד כתר עליון, ושפעא דנחית מאין סוף איהו דוגמת הכחות שבגוף להבדיל, שעל ידם מתבשל המזון וניזונים האברים, ופוק הזי אם בגוף הגס הכחות שבו דקים, שפעא דנחית מלעילא כמה יהא דקותו לערך אין קץ, וזה סוד סנדלפון שקושר כתרים לקונו דהוא קאים לתרעא דמלכות ומקבל תורה ומעשים טובים דסלקין לעילא ומעייל יתהון במלכות ומתמן מסתלק עד כתר עליון, וזה סוד באדם הראשון דאיכא מאן דאמר דחב בהאי ספירא ואיכא מאן דאמר בהאי דכולהי קושטא איהו דעובדין דלתתא מסתלקין עד כתר עליון:
מגיד מישרים · פרק ט״ו, י״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Maggid Meisharim - Torat Emet
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מגיד מישרים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.