מגיד מישרים · פרק י״ד, ב׳

אבל רזא דמילתא דויאמר רמיז לכנסת ישראל, ברזא ואת אמרת קדוש ה' וקאמר למשה בא אל פרעה כלומר עול לגביה ההוא סיטרא להסיג גבול החול. ולהוסיף בגבול הקודש, כי אני דהיינו כנסת ישראל הכבדתי את לבו וכו' למען שיתי אותותי דהיינו חילא ותוקפא דעשר ספיראן דכולהו אחזיאו חילייהו בהנהו עשר מכות כמא דאוליפתך, ולמען תספר, תספר הוא מלשון ספירות כלומר בדיל דספיראן יחזיאו חילייהו. באזני בנך היינו ספיראן אמצעיין, ובן בנך היינו ספירין בתראין, את אשר התעללתי במצרים, דקדק דלא קאמר עוללתי ולא שחקתי אלא התעללתי, כלומר נפעלתי כלומ' אתמליאו כולהון ספיראן דינאן לאייתאה עשר מכות והיינו ואת אותותי אשר שמתי בם, עד מתי מאנת לענות מפני. כלומר דאיבעי לך למהוי לך ענייא כלומ' לאזערא תחומך מקדם שכינתא והיינו מפני דהא שכינתא אקרייא פני ה' דאיבעי לך לאזערא תחומך ולאסגאה תחומא דשכינתא ולהוסיף מחול על הקודש, מי ומי ההולכים דהא לית רעותי בו אלא לחברא בינה דאיקריא מי עם כנסת ישראל דאיקריא נמי מי והוי"ו דהיא תפארת בינייהו והיינו ומי, בנערינו ובזקנינו וכו' כולהון ספיראן בעינן לחברא לון כחדא, נערינו דהיינו אינון נערים דאינון תקונין דמטרונית', בזקנינו היינו תלת' עילאי, בצאנינו היינו נצח והוד דאיקרון צאן כמה דאת אמר ואתנ' צאני צאן מרעיתי, בבקרינו היינו ספירן דאית בהו דינא, כי חג ה' לנו כלומר כולהו ספירן אנו צריכין לחברא בשלימו על דרך נעוץ סופן בתחילתן, דחג היינו מחול דהוא דבר עגול בסבוב. וכד תנעוץ סופן בתחילתן דמי לעיגולא, וכד חזא פרעה הכי אמר אי יתנהרון כולהו ספירייא בכי האי גוונא כל אינך סיטרין יתבטלון ולא ישתאר לי קיומא כלל, ולהכי אמר יהי כן ה' עמכם וכו' כלומר דלא אסכימו שבעי' סנהדרין בהכי דיתנהרו ויתחברו כולהו ספירייא בכי האי גוונא כל כך שלימא ולהכי רמיז מלת כן דסליק שבעין לקבל שבעים סנהדרין, רעה נגד פניכם, כלומר אתון סברין לאנהרא ספירייא כל כך בגוונא דא דיתעברו הנך סטרי. ולאו הכי דהא יעה דהוא חילא דהנך סטרי איהי שלטא אוף בתחומא דפניכם דהיא כנסת ישראל דאיקרייא פני, לא כן וכו' כלומר ומהכא תשמודעו דלא אסכימו שבעים סנהדרין בהכי, לכו נא הגברים וכו' כלומר דבהכי לא יחברון ספיראן כלהו, אלא בינה וכנסת ישראל עם תפארת כי אותה אתם מבקשים, וקאמר אותה על בינה וכנסת ישראל, ויגרש אותם מאת פני פרעה כלומר האי לקבל דקב"ה קאמר ליה בא אל פרעה להסיג גבולו השתא גירש אותם כי היכי דלא יסיגו תחומיה ומשום הכי אמר ליה בתר הכי אל תוסף ראות פני וכו' אהדר ליה משה כן דברת וכו' כלומר וכי אסכימו שבעים סנהדרין דלא אוסיף עוד ראות פניך כלומר דיתנהרו כל ספירייא בגוונא דיתבטלו כל אינך סיטרי ולא אוסיף עוד ראות פניך משום דליתנהו, עוד נגע אחד וכו' ישלח אתכם מזה כלומר מתוקפא ונהירא דזה ישלח אתכם. דהיינו צדיק ישלח אתכם, דבר נא וכו' וישאלו מאת רעהו וכו' ונצלתם את מצרים לרמוזי דיתערא מנהון תוקפא דלעילא, וירדו כל עבדיך אלה אלי והשתחוו לי כלומר יתנהרון ספירין בגוונא דכנפיים ישתעבדון תחות ספירן, ולא יהא להון שולטניתא, והאי איהו גאולה שלימא, והכי יהוי לעתיד לבא, ואתה שלום: